מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק כ
- למהדורה מבוארת: ביאור:מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק כ
רם
הוא שם משתתף לעניין רוממות המקום ועניין רוממות המעלה, כלומר הגדולה והכבוד והיקר. אמר: "וַתָּרָם (התיבה) מֵעַל הָאָרֶץ" (בראשית ז, יז), וזה מן העניין הראשון.
ואמר: "הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם" (תהלים פט, כ), "יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִתּוֹךְ הָעָם" (מלכים א יד, ז), "יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִן הֶעָפָר" (מלכים א טז, ב), מן העניין השני. וכל מילת הרמה שתבוא בביאור יתברך היא מזה העניין השני: "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים"(תהלים נז, ו).
וכן נשא יהיה בעניין רוממות מקום, ובעניין רוממות המדרגה ויתרון החלק. "וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם" (בראשית מב, כו), מן העניין הראשון, וכמוהו הרבה בעניין המשא וההעתקה, מפני שהיא נשיאה במקום.
ומעניין השני: "וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ" (במדבר כד, ז), "וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם" (ישעיה סג, ט), "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ" (במדבר טז, ג). וכל לשון נשיאה שבאה מיוחסת לבורא יתברך היא מזה העניין האחרון: "הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ"(תהלים צד, ב), "כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא" (ישעיה נז, טו), גדולת מדרגה ומעלה ורוממות, לא עליונות מקום.
ואולי יקשה עליך אומרי "גדולת מדרגה, ומעלה, ורוממות", ותאמר, איך תשים עניינים רבים מעניין אחד, הנה יתבאר לך אחד זה (בחלק א פרק נח) שהבורא יתברך אצל המשיגים השלמים לא יתואר בתארים רבים, ושאלו התארים כולם הרבים המורים על העוצם והגדולה והיכולת והשלימות והטוב וזולתה, כולם ישובו לעניין אחד. והעניין ההוא הוא עצמו לא דבר יוצא חוץ לעצם.
והנה יבואוך פרקים בשמות ובתארים. ואמנם הכוונה בזה הפרק כי רם ונישא אין עניינו המובן ממנו עליונות מקום, אבל עליונות מעלה.