מועד לכל חי סימן כח
<< · מועד לכל חי · סימן כח · >>
סימן כח
[עריכה]חודש טבת מפני תקנת השבים,
טבא הוא וטבא ליהוי לנערים וסבים
א אשרי אדם שומע, דבערב ראש חודש יפריש מעות לצדקה כסדר שכתב בספר מעשה הצדקה דף קכ"ה סוף ע"ב אות כ"ח, וגם הלימוד אשר סידר שם כאשר יעויין שם, ונוסח התפילה הכתובה שם דף קל"ב ע"א אות נ"ז.
ב יום ד' טבת לא ישבע, מועד דוד, וקמח סולת דף קע"ו ע"ד, ועיין אור חדש דף נ"א ע"ב, ולא יקיז דם לסברת מהרח"ו יום א' ב' ד' ו' י"א י"ז כ' כ"ד וכ"ו שעה ששית, וי"ג כל היום, ויום כ"ז ויום ח' כשחל ביום שני, ולדעת הרמב"ם יום ה' ז' ח' ט"ז י"ח, ודע דראיתי בספר אור חדש ק"ק על דיני ברכות, חילופי נוסחאות בימים שאין נשבעים, ובכן כל מורה צדק הנותן שבועה יעיין בו לילך לחומרא דחמירא סכנתא, וה' שומר ישראל
ג טבת ושבט לא ילך הילד יחף כלל, ספר הזכירה דף נ"ד ע"ב
ד כל מורה צדק יתן דעתו על עירו ואל שער מקומו להכריז בציבור על התקופה בין לדרבי אלעזר בין דמר שמואל ולא יהיה הדבר קל בעיניו, ועיניך תראינה מה שכתב בנגיד ומצוה, ובקמח סולת יעויין שם, ועיין כנסת הגדולה סימן קי"ו, הגהות בית יוסף
[השמטה, ד' טבת נולד שמעון כמ"ש סדר הדורות דף ט"ו ע"ג, ובא חודש זה לתקן ענין פגם הברית ובפרט מעשה זמרי דבא משמעון].
ה יום ח' או יום ט"ו שחל להיות ביום שני או ביום רביעי לא ישחוט אווז ולא יאכל ממנו דמסתכן חס ושלום, ויש אומרים דהוא יום ט"ז כשחל ביום ראשון וסימן אא"ט איי"ר דהוא ר"ת אייר אלול טבת, כשחל ביום שני יום ח' מהחודש או ט"ו או ט"ז ביום ראשון, ויש להחמיר מספק בכולם, אור חדש דף נ"א ע"ב, ובצואות רבי יהודה החסיד זיע"א סימן מ"ח כתוב, לא ישחוט אדם אווז בשבט, יעויין שם, ועיין בכנסת הגדולה סימן קי"ו, הגהות בית יוסף אות כ"ט, ובספר תורת זבח להרב אשכול הכופר דודי לי נר"ו סי' פ"ח אות ג'
ו טבת בחינת נצח, ויתאמץ יותר שלא להפסיק בתלמוד ולא יעשה ביטול תורה, וישתדל לגמול חסד עם העניים ותופסי התורה, ולעסוק בתורה לשמה בחודש הזה יותר ממה שנזהר בשאר חדשי השנה, ובחודש הזה מה טוב אם ישלים ח"י פרקי משנה בכל יום, אפילו אם אין לו פנאי ידחוק עצמו, יען שבטו אשר כמו שכתוב בספר עמודי שמים דף קמ"ט ע"ב, ואשר שמנ"ה מצילו מגיהנם כנודע, ומה גם בימים האלה שהוא תיקון גדול לפגם הברית כדלקמן, ומה טוב נמי שיתן שמן למאור בחודש הזה כברכתו של אשר ויעלה לרצון.
ז טבת מסוד טובה הנדבק בשכינה הנקרא אתי זהו סוד אית"ן האזרחי, ספר קרנים, הובאו דבריו בלק"ש דף ל"ה ע"א, ועיין בדרשותי בזה בדרוש להלבשה בס"ד, ונראה לי דהמעוברת אשר היא טוב לה להפריש צדקה לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס זיע"א כמו שכתב בספר כף אחת סימן ג' כאשר יעויין שם, הנה לפחות בחודש טבת ככה תעשה בכל יום ולא יעבור, לפי מה שכתב בספר ילקוט ראובני סדר בא על הפסוק ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב, יעויין שם, ועיין מה שכתב בני ידיד נפשי נר"ו בספר והוכיח אברהם בפרק של חנוכה, יעויין שם ולעיל סימן כ"ז בסייעתא דשמיא
ח איתא בזוהר חדש במדרש איכה דף נ"ד ע"א וזה לשונו, בימי בחורותיך יומין דשתא דאינון ברירין לך ונטירו דלעילא עלך ואינון ארבעה ירחי דשתא אדר ניסן אייר סיון, אילין אינון יומין דבחר קב"ה בישראל ועבד בהון עמהון נסין, וכנסת ישראל מעטרא בבעלה ואתקרבת בהדיה, עד שלא יבואו ימי הרעה ימי הזקנה ימי הרעה ממש, ואינון תמוז אב טבת שבט אף על גב דלא אתגליין כל כך וסימן ושבט לגו חסר לב, עכ"ל, ובזוהר הקדוש סדר שמות דף י"ב ע"א דרשו, ותצפנהו שלשה ירחים אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא ומאי נינהו תמוז אב טבת, יעויין שם, ובזוהר הקדוש סדר יתרו דף ע"ח ע"ב איתא, עשו נטל ברזא דיליה תרין ירחין תמוז אב, ואפילו אב לאו דיליה אלא תשעה יומין, (יעויין שם, ובשתי לשונות הזוהר הקדוש האחרונים עמד בספר בן יוחאי שער ז' דף קמ"ב ע"ד כאשר יעויין שם), ובספר מורה באצבע סימן ט' אות ד"ש כתב, חדשי טבת ושבט הם קשים חס וחלילה כמו שאמרו בזוהר, וטוב לקבוע בכל יום להתחנן לה' דיצילהו ה' לו ולכל בני ביתו ולכל ישראל מכל מיני פורענויות, וצריך ליזהר בדרכיו שלא לתת מקום שישלוט הדין עליו חס ושלום, עכ"ל, ואזיל לשיטתיה דקיים הגירסא בזוהר הקדוש סדר שמות הנזכר בהג"ה יש מאי"ן, דבמקום אב יש לגרוס שבט לפי מה שכתב הזוהר בסדר יתרו, יעויין שם, (ועיין עוד בספריו הקדושים במחזיק ברכה סימן תקנ"א, ודברים אחדים דרוש כ', ובהג"ה יש מאי"ן סדר יתרו דף הנזכר, יעויין שם), והנה אמת מי שהוא מלא חסדים דעושה צדקה וחסד דמהפך מדת הדין למדת רחמים לא יפחד אפילו בשבט, וזה יהיה רמז הכתוב במשלי סימן כ"ב ושב"ט עברתו יכלה, טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל, כלומר אף על גב דבשב"ט יש עברה דהוא מדת הדין, מי שהוא טוב עין אדרבה יבורך בשביל כי נתן מלחמו לדל, ועל ידי זה וישבות די"ן דנהפך לרחמים כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל, וק"ל, (והביטה וראה בקונטרס חיים ומזון שם, מה שכתבתי שם בסייעתא דשמיא).
ט כתב הרב הלבוש באורח חיים סימן תרפ"ה וזה לשונו, יש מקומות שנוהגים בשנת העיבור לקבוע תענית בכל יום חמישי בפרשיות שובבי"ם ת"ת והם פרשת שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים תרומה תצוה, וקורין בשחרית בפרשת השבוע ואומרים שומר ישראל, ובמנחה קורין ויחל ומפטירים דרשו, ונוהגים כן מפני שהשנה ארוכה שיש יותר מחצי שנה בין שני וחמישי ושני דמרחשון לשני חמישי ושני דאייר שהם ימי תענית וכפרה לישראל, לכך מתענה שמונה ימים כנגד חודש העיבור שהוא ארבעה שבועות בכל שבוע שני ימים דהיינו שני וחמישי, וכדי שלא להכביד על הציבור חלקום ואין מתענים אלא פעם אחת בשבוע, עוד שמעתי טעם אחר והוא, כי ראו קדמונינו שהנשים המעוברות היו עלולים להפיל עובריהם בשנים המעוברות, ותיקנו להתענות אלו השמונה תעניות כנגד כל שני וחמישי של חודש העיבור משום הנשים המעוברות שלא יפילו, ונראה שלפי זה הטעם אתי שפיר שהתחילו להתענות בפרשת שמות משום שאותה פרשה מדברת בפריה ורביה של ישראל ושנעשו לעם גדול ורב כדכתיב ובני ישראל פרו וישרצו כו', לכך מתפללים גם כן שגם עכשיו יפרו וירבו ולא יפילו, ואפשר שמטעם זה גם כן לא נהגו לקרוא בבוקר פרשת התענית שהיא ויחל אלא פרשת השבוע, כדי לקרוא אותה פרשה שבתחילת שמות ביום התענית הראשון, וכיון שהתחילו כן נהגו כך כל התעניות, עכ"ל.
ויש לחקור למה קבעו ביום חמישי ולא ביום שני, ומה גם דאיכא משום דאין גוזרין תענית על הציבור בתחילה ביום חמישי שלא להפקיע את השערים, כדאיתא בשלחן ערוך אורח חיים ריש סימן תקע"ב, הן אמת דכבר נרגש בזה בספר אליהו זוטא בסימן תרפ"ה ס"ק ז', וכתב ליישב דכיון דתעניות אלו הם מעיבור לעיבור לא הוי בכלל אין גוזרין כו' יעויין שם, ואין זה מוכרח דמה לי תעניות מעיבור לעיבור לשאר תעניות, ועוד דצריך טעם למה לא יהיה ביום השני, וכבר ראיתי שם בספר אליהו זוטא ס"ק ז' שכתב דהיינו טעמא דאנשי מעמד התענו והתפללו ביום חמישי לבל תפיל אשה פרי בטנה, יעויין שם, והכי איתא בגמרא בתענית דף כ"ז ע"ב, דבחמישי היו מתענים על עוברות ומניקות, עוברות שלא יפילו ומניקות שיניקו את בניהם, ופירש רש"י ועל עוברות כו', שרצו המים נפש חיה, עכ"ל.
ולי נראה הטעם שקבעו בחמישי כמו שאמרו בכתובות פרק קמא דף ה' ע"א, תנו רבנן בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים, ופירש רש"י וברכה לדגים פרו ורבו ומלאו את המים, יעויין שם, אם כן אחר שמצינו שתיקנו חז"ל להיות נבעלת בחמישי משום שיפרו וירבו כברכת הדגים, לכן תיקנו להיות התעניות בחמישי כדי שיפרו וירבו כדגים ולא יפילו עובריהן, כי כן הנכון לעשות בשנת העיבור בשמונה שבועות שובבי"ם ת"ת, לקבוע תענית במנין עשרה בכל יום חמישי ולקבוע לימוד תהילים להתפלל על המעוברות, וכן עשינו כמה שנים בעיר עוז לנו אזמיר יע"א, להפריש עשרה תלמידי חכמים מתענים, וקובעים לימוד בבית הכנסת תהילים עם שבעה כורתי ברית, ומתפללים מנחה בסליחות, ומוציאים גבאים שיגבו מעות מהנשים המעוברות, והמעות שמקבצים מחלקים אותן לנצרכים שלא תאונה עלינו שום רעה אמן, עוד טעם אחר מצינו על תעניות שני וחמישי, והוא בספר החסידים סימן תי"א, משום דבית דין של מעלה ובית דין של מטה דנים בשני וחמישי ולכך מתענים שהם ימי דין, (ועיין שם בספר ברית עולם), וזה שייך לכל ימות השנה אם יוכל, ועל דרך האמת דשולטים גבורה והוד שהם דינים קשים כמו שכתב בנגיד ומצוה דף ע"א ע"א, יעויין שם.
יוד כתב בספר באר היטב סימן תרפ"ה, דעיקר הטעם לאלו התעניות בימי השובבי"ם גילה סודו רבינו האר"י זיע"א, דימים אלו מסוגלים לתיקון עון קרי והוצאת זרע לבטלה יותר מכל השנה, ומתחיל מספר שמות דהתחיל שעבוד מצרים דנתקן הקרי דאדם הראשון, ומסיים בפרשה כי תקנה עבד עברי, גם הברכי יוסף שם אות א' אחר שהזכיר בקיצור דברי הלבוש כנזכר כתב, וכבר נודע דמנהג תעניות אלו לתקון הקרי וכיוצא כמפורסם בספרי מוסר וקבלה, וצריך להתענות שמונים וארבע תעניות רצופים וישלימם בהפסקות קטנות כנודע, ואם הוא חלוש לפחות יתענה ארבעים יום רצופים, וכתב מוהרח"ו דהפסקת שני ימים עולה עשרים ושבע, ושלשה ימים עולה ארבעים, ומנהג תעניות אלו בכל השנים, אלא דבשנה מעוברת מתקן יותר כמו שכתב מוהרח"ו, ובימים אלו הוא תיקון גדול לקדש עצמו במותר לו, עכ"ל, ובכל הדברים האלה ויותר מהמה כתב בספרו צפורן שמיר סימן ו' כאשר יעויין שם, ושם כתב לענין ההפסקות של שמונים וארבע כיצד יהיו רצופים, שלגבי סנדק לא הוי הפסק סעודת ברית מילה, ויותר טוב שישלים השמונים וארבע, ואחרי כן יהיה סנדק, כאשר יעויין שם, (וכן כתב בספרו ברכי יוסף, ובספר בית עובד דף ר"ב ע"א אות ה', ועיניך תראה מה שכתב הרב הגאון נטע שעשועים סימן י' בצרוף התעניות בשתי לילות ושני ימים רצופים, וכשהוא שלשה יעויין שם, ועיין נגיד ומצוה דף ע"א סוף ע"ב, ודף ע"ב ע"א).
יא הרב המורה לצדקה בצפורן שמיר סימן ו' אות ץ' נקט שובבי"ם ת"ת, וכן בעמודי שמים דף ק"נ ע"א כאשר יעויין שם, ואין ספק דכונתם היינו לשנה מעוברת, וגם להשלים דברי הלבוש לפי הפשט נקטו הכי, דבשנה פשוטה ליכא כי אם שובבי"ם בלבד, (כמו שתראה בספר נגיד ומצוה דף צ"ב ע"א לפי טעמו של דבר, וכן באשל מפרי, ובבאר היטב סימן תרפ"ה, וכן הובא בספר דעת חכמה שער התשובה פרק כ', וכן כתב בספר מקור חיים בישעיה דף נ"ה ריש ע"א), וזה לך האות דבסידור חק לישראל במוסר יוסף לחק, ליכא בתרומה ותצוה בתוכחות על עון זה, והכי נהוג פה עיר עוז לנו אזמיר יע"א, דבשנה מעוברת בלבד עושים הפסקה גדולה בכנופיות גם בתרומה תצוה, אך בשנה פשוטה אינן עושים כי אם שובבי"ם בלבד, ומשנכנס אדר מרבים בשמחה, ועיין שם בספר צפורן שמיר סוף אות צ"ג, ודו"ק.
יב בשנת העיבור הטעם לומר במוסף ראש חדש ולכפרת פשע, וגם מתענים בהם בימי השובבי"ם, הוא משום דהשמש והירח קרבו ויאתיון זה לזה, ואנו חוששים דיתנו עדיהן ויעידו על העונות, (כן כתב בספר מקור חיים בישעיה דף נ"ה ריש ע"א, ועין בקונטרס כף החיים סימן ל"ה אות ג' מה שרשמתי שם בסייעתא דשמיא).
יג איסור הוצאת זרע לבטלה אינו בידים לבד, אלא גם הרואה אשה ומסתכל בה ומחמת ההסתכלות מוציא מאליו הוה ליה בידים ואין זה בהדרגת מקרה בלתי טהור, אלא הוה ליה פושע בקום עשה ונקרא דעביד בשאט נפש, וכן מי שאינו משהה בבטן אחר שגמר והוא באבר מת הוה ליה מוציא לחוץ, וצריך להתעכב מעט כמו שכתב של"ה הקדוש, ובספר הזכירה.
יד מלבד דעל פי רפואת הגוף צריך שיהיו מעיו רפויים ולא קשים, כמו שתראה מוסר על זה בספר דרך ישרה כאשר יעויין שם, איכא נמי משום רפואת הנפש, דאם ידחוק עצמו יותר מהשיעור מעותד להוציא זרע לבטלה, והגם דאין זה מסיבת הרהור ולא כיון ליבו לשום מחשבה רעה, הא מיהא נטמא גופו, וערום יעשה בדעת שלא לבא לידי מידה זאת.
טו שא נא עיניך וראה דברים הנכנסים לל"ב מה שכתב החיד"א בספר לב דוד פרק כ"ד, דאחר שהביא מימר קדישין של סדר היום דף ל"א דתסמר שערו של אדם וכל עצמותיו יאחזמו רעד עד היכן מגיע הפגם של עון זה ועונשו במאד מאד, ויוסף עוד דוד וכתב וזה לשונו, ואני בעניי אומר שאם חטא חטאות נעורים ועשה איזה תשובה, ואחר כך גדל והוא מהיושבים ראשונה אל עירו ואל שער מקומו, כל ימיו יהיה נכנע בקרבו כי התשובה שעשה בדור יתום זה על הרוב לא היתה תשובה שלימה ועדיין הקטיגור מקטרג, ואיך יגבה לבו וישתרר והוא שפל ואפל, ובר מן דין כבר נודע כי תועבת ה' כל גבה לב, והוא כעובד עבודה זרה וגילוי עריות כו', לא נצרכה אלא לעורר לבו גם מצד השכל והסברא כי ידע נאמנה כי הוא בזוי ושסוי וכל צבא השמים יודעים בחסרונו וכלא חשיב וראוי להשפיל גאותו וזדונו, ואדרבא אם יש לו שכל היה לו להעביר על מידותיו כי בזה הקדוש ברוך הוא מעביר על פשעיו כדדריש רבא, עכ"ל, ובספרו צפורן שמיר סימן ו' מאות ס"ט עד אות פ"ט ואות קע"ח, הביא מה עצמו וגדלו סעיפי ושריגי חטא זה בכמה אופנים, ועד היכן מגיע הפגם ושיעור העונשים רחמנא ליצלן, אשרי אדם הקורא בו ובקונטרס תוכחת חיים סדר שמות, ובספר והוכיח אברהם פרק ל"ג, יעויין שם.
טז בכל עת ובכל זמן איתיה באזהרה, וכל שכן בימים הללו דצריך להזהר שלא ליכנס לבתי מינים, או לבתי עבודה זרה, או לבתי זונות ומופקרות וכיוצא, שמיד כח הזנות ועבודה זרה או רוח מינות מתלוה אליו, ואף אם לא יפיק רצונו לפחות יטמא עצמו, ובכלל זה השואלים במכשפים, והרואים מתי גוים בגילוי פנים, והמשחקים בליצנות וכיוצא, כל אלו מושכים אליהם טומאה, (אור החמה דף כ"ו ע"ג בפירוש הזוהר הקדוש סדר צו לדף ל"א ע"ב), והמגיד הגיד לו למרן הקדוש שראה קרי על שנכנס באותו היום לבית הטיקי"י כמו שכתוב בספר מגיד מישרים סדר בחוקותי, ובכן הירא את דבר ה' ירחיק מעליהן דרכו וימנע רגלו מנתיבתם וניקה האיש מעון, (ועיין בצפורן שמיר סימן ז' אות ק"ט).
יז כל בעל תשובה צריך טבילה, (כן כתבו בשם הרב רבינו שמחה יז) כמו שכתב הרדב"ז בתשובות חלק ג' דפוס פיורדא ריש סימן תט"ו, יעויין שם), וכל שכן מומר שחזר בתשובה שצריך טבילה, (כמו שכתב הרשב"א, והרב נימוקי יוסף בחידושיו ליבמות לדף מ"ז ע"ב, ומוהרש"ל בים של שלמה פרק החולץ סוף סימן נ"ב, ומור"ם בהג"ה יורה דעה סוף סימן רס"ח, יעויין שם, וכן הוא בשו"ת שערי צדק דף כ"ה סימן ט"ו בתשובת רב פלטוי גאון ז"ל), והמומר צריך שתי טבילות, אחת לטהר טומאת העונות, והשניה לטהר טומאת מאכלות אסורות, והוא הדין לחוטא ושב בתשובה כי צריך כמו כן שתי טבילות, והוא ברור.
חי איתא בתנא דבי אליהו סוף אליהו רבה, כל מכיר בדברי תורה ועובר עליהן הרי זה רשע גמור, ושם פרק כ"ו איתא וזה לשונו, לכן לא יאמר האדם בלבו לעצמו, אני אהיה ירא שמים ואוהב את הקדוש ברוך הוא על מנת שאעבור על אחת מכל המצוות האמורות בתורה, כי זהו סימן רע וחלק רע וגזירות קשות באות עליו, אלא כך יאמר בלבו, אני אהיה ירא שמים ואוהב את הקדוש ברוך הוא על מנת שלא אעבור אפילו על אחת מכל המצוות האמורות בתורה, וזהו סימן טוב וחלק טוב לו ואין חטא בא על ידו, יעויין שם, וכתב רבינו יונה בשערי תשובה דף א' ע"ג וזה לשונו, אך כל אשר איננו נזהר מחטא ידוע ואיננו מקבל על נפשו להשמר ממנו, גם אם הוא מהעונות הקלים אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה, קראוהו חכמי ישראל מומר לדבר אחד ואת פושעים נמנה וגדול עונו מנשוא, כי אם אמור יאמר העבד לרבו כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד, כבר שבר עול אדוניו מעליו והישר בעיניו יעשה, ועל הענין הזה נאמר ארור האיש אשר לא יקים את כל דברי התורה הזאת לעשות אותם, ביארו אשר לא יקבל על נפשו לקיים את כל דברי התורה מראש ועד סוף, ויורה על זה אשר לא יקים לעשות ולא אמר אשר לא יעשה אותם, יעויין שם.
יט כתב רבינו האר"י ז"ל, דהעבירות נרמזים במצחו באש שחור ועל ידי התשובה מסלק, זולת טומאת קרי אינו מסתלק בלתי טבילה, והכל נראה באדם בשרטוטין במצח שלו, (זוהר אחרי מות), והקדושה תתרחק ממנו והטומאה גוברת, ואלו הימים כל זמן שהרשימה במצחו, אם אשתו מעוברת ממנו יהיה הולד בן עז פנים, אלם ובעל זרוע, ומוסר ממון של ישראל כו', (עיין שם, והובא בספר הזכירה דף נ"ד סוף ע"א).
ך עוד כתב שם בספר הזכירה דף מ"ח ע"ב, דהמסתכל בבריות טמאות, ובאשה נאה אפילו פנויה, ובאשת איש, ובבגדי צבע של אשה, ובבהמה חיה ועוף בשעה שנזקקים, ממשיך רוח הטומאה עליו, וכן המסתכל באשה נדה, וסגולתו דירגיל לשום עיניו בדבר קדושה ואז ממשיך קדושה ונותן הארה גדולה לד' גוונין, וטוב להסתכל בשמים לראות מעשה ה', וידבק עם תלמידי חכמים ועם אנשים כשרים, הן בסעודה ואפילו בבית הכנסת, ובדין, ובדרך, ובכל מקום, כי שכינה שורה בין אנשים כשרים, עכ"ל.
אך. מצינו באיש קדוש מורנו הרב משה קורדובירו ז"ל, שהלכו אחר מיטתו הרבה בני אדם ובתוכם איש קדוש מורנו הרב רבי יצחק לוריא ז"ל, ובהליכתו אמר מורינו הרב יצחק לוריא, מי הרואה מה שאני רואה ענין גדול כאן ואין עונה, רק נער אחד היה שם והתחיל ואמר רבי אני רואה, אמר לו מה אתה רואה, אמר לו שני עמודים של אש המאירים עד מאוד הולכים לפני מיטתו, אמר לו הרב מהר"י לוריא ז"ל, הואיל שזכית למעלה גדולה כזה הריני נותן לך בתי לאשה, ובחזרתם מקבורת הצדיק הנ"ל הכניסו הרב ז"ל לביתו וכונתו לגדלו ולפאר אותו בעדי עדיים של תורה ליתן לו בתו כמו שאמר, לשעה הסתכל הרב ז"ל בפני הנער והשיג כי ראה קרי, תכף ומיד אמר לו הנה אבדת המעלה הגדולה שהיה בך ואינך רשאי לקחת בתי ולך מביתי, והוציאו מביתו והנער הלך לו, עכ"ל, (אור הישר בעמוד התורה פרק א').
בך. הלא מודעת זאת דהתיקון להנצל הוא, דיניח רגליו על הרצפה כמו שכתב בספר החסידים, ובספר יערות דבש חלק ב' דף ל"ה ע"ב הוסיף, דאם יתן איש גבר הנקרא פלומ"ו דק משוך על כל אורך השדרה ויקשור אותו משוך על השדרה, ינצל מהרהור וקשוי והוצאת זרע לבטלה, וכבר נודע עד היכן כח חוט השדרה עד בין הפרשות, דהיינו בין פרשה ראשונה ובין שניה, הכל דינו כחוט השדרה ומשם ואילך פסק כוחו, כמבואר בפרק אלו טרפות יעויין שם.
כג לבטל התאוה יאמר זה הלחש, סך ספאן אגזר אגזרנא קרדינא גדירנא תקיל פוק פוק דאבוהי קדישא דשבתא אנא פוק פקו וק"פ ופק קפו קו"ף, עד כאן, עוד כתב שם דיאמר מזמור ל"ט דיש בו מאה עשרים וחמש תיבות מנין מסכ"ה, ועל ידי זה מתבטלים כל המקטרגים והסטרא אחרא, ומזמור פ"ח, ומזמור קי"ו, וקכ"ד, ויאמר פסוק הן עם לבדד ישכון ג' פעמים, ומזמור קמ"ט, ואחר כך יאמר, יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, דכשם שהצלת שלשה צדיקים מעבירה, יוסף ובועז ופלטי, כן תציל אותי מקרי ומכל מיני תאוה והרהור ולא יתקשה הגיד שלי אמן סלה, וירוק שלשה פעמים, ויכוין ברקיקה אחת נגד הזרע שיצא מיוסף, והשניה נגד בועז, והשלישית נגד פלטי בן ליש, ועוד סגולה דיאמר כל תקופת השנה שבעה לילות רצופות השם הקדוש מנואל תשעה פעמים בנשימה אחת, ועוד סגולה דיעשה טבעת מכסף טהור ויחקוק עליו אלו השמות אדנ"י שד"י צמרכ"ד אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם דיונסי"ם יוה"ך, ואחר עשייתו והחקיקה יטבול הטבעת במקוה של ארבעים סאה וישא על ידו, וזה בדוק שינצל על ידי זה, עד כאן, ובצפורן שמיר סימן ח' אות קכ"ב תלה זה במי שהולך בדרך, והזהיר דיעשה צורף יהודי והוא טבול ולא יראו השמות החוצה, יעויין שם סדר עשייתו, עוד כתב שם בספר הזכירה, דאם אירע חס וחלילה יטול ידיו ויאמר, רבונו של עולם עשיתי זאת שלא בכונה רק על ידי הרהורים רעים, לכן יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, מחוק ברחמיך הרבים עון זה ותצילני מהרהורים רעים וכיוצא בהם אמן כן יהי רצון, ובשעת הנטילה יכוין כאילו טבל במקוה ויאמר ארחץ בנקיון כפי ועל ידי זה נעשה כאילו טבל, ובמקום דאפשר יטבול, וכתב עוד שם דיזהר כשישן ביום דיאמר מקודם ויהי נועם ויכפול פסוק אחרון, וכן בכל פעם שאומר זה יכפול פסוק אחרון, ועוד תמצא בקונטרס עתרת החיים סימן ג' וסימן ח' כמה פסוקים וסגולות על רזא דנא, עיין שם, ולמי שראה קרי, עיין שם בקונטרס הנזכר סימן מ"א ונוסח התפילה דצריך שיאמר, יעויין שם.
הני מילי מחיים כדי לזכות את הרבים אמרתי להביא פה מה שלקטתי מפי סופרים וספרים, לימוד פסוקי תורה נביאים וכתובים לעון קרי והוצאת זרע לבטלה, וזה סידורו:
א סדר טהרה, ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את בשרו וטמא עד הערב, וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכובס במים וטמא עד הערב.
ב סדר תצא, כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע, כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבוא אל תוך המחנה, והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבוא השמש יבוא אל תוך המחנה.
ג ישעיה סימן מ"ג, אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך.
ד ישעיה סימן ס"א, ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'.
ה ירמיהו סימן ל"א, הנה ימים באים נאום ה' וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה, והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרוס ולהאביד ולהרע כן אשקוד עליהם לבנות ולנטוע נאם ה'.
ו יחזקאל סימן ל"ו, וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם, ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר.
ז הושע סימן ד', שמעו דבר ה' כו', עד סוף הסימן.
ח זכריה סימן ג', ויען ויאמר אל העומדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצואים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אותך מחלצות.
ט מיכה סוף הספר, מי אל כמוך כו', שלש פעמים.
י תהלים סימן ד', בקראי ענני אלקי צדקי.
יא שם סימן כ"ב, למנצח על אילת כו', עד סוף המזמור.
יב שם סימן נ"א, למנצח מזמור לדוד בבוא אליו כו', עד סופו.
יג שם סימן ע"ח, פסוק והוא רחום יכפר עון ולא כו'.
יד שם סימן צ"ח, אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, י"ז פעמים כמו שכתב בספר נפש יוסף דף ר"ב ע"א משם הרב עיר וקדיש כמהר"ד צירירו ז"ל וזה לשונו, כל האומר פסוק זה בכל יום הקדוש ברוך הוא מוציא י"ז כרוזים ואומר, גביתי מאדם זה עון זרע לבטלה, עכ"ל, וכתב בספר הזכירה דף י"ג ע"א וזה לשונו, יכוין בפסוק זה לשם קר"ע שט"ן בנקוד שב"א, לצדיק גימטריא הוי"ה אהי"ה במלוי עם הכולל השם, ולישרי לב שמחה סופי תיבות גימטריא טו"ב, וטוב במספר קטן בגימטריא הוי"ה, וגימטריא נשמה ושט"ן, עכ"ל, ועיין לעיל סימן י"ט אות ז' בכונת פסוק זה.
טו לעולם ה' דברך נצב בשמים י"ב פעמים.
טז יאמר נוסח הוידוי והתחינה שהובא בספר הנחמד שבט מוסר ריש פרק מ"ד, ויעתיקנו משם כדי שיהא מסודר לפניו.
יז יאמר פסוקי סדר ויחי הכתובים של יוסף, ויזכה לברכות כיוסף ולשמור בריתו כמו יוסף הצדיק זיע"א.
יח יאמר נוסח התפילה שהביא בני ידיד נפשי אברהם הי"ו בספר והוכיח אברהם דף קס"ט ע"א וב', קחנה משם.
עוד תמצא תיקונים לעון זה והם מלוקטים מספר של"ה, והזכירה דף י"ד ע"א, ובספרי הקטן תוכחת חיים סדר שמות, ומספר והוכיח אברהם לבני ידיד נפשי נר"ו פרק ל"ג, ואלו הן בתוספת נופך הבא מן החדש:
א וידוי עם כל פרטי העונות דשייכי לפגם הברית, ומה טוב אם אומר הוידוי בשעת המלקות, ועיין בספר והוכיח אברהם דף קס"ח ע"ב סדר הוידוי.
ב טבילת כל גופו ולפחות טבילת ידים, ואם הוא בו ביום נמחק העון לגמרי וחלף הלך המזיק שנברא מהוצאת זרע לבטלה כמו שכתבו המקובלים ז"ל, (ועיין בספר שבט מוסר פרק מ', ולעיל אות טו"ב, וצפורן שמיר סימן ז' אות ק"ד).
ג קריאת שמע בכונה, (ועיין צפורן שמיר אות קט"ו).
ד לומר יהי רצון בתקע שופר בכונה, ולהתפלל בכונה גדולה כל תפילותיו ובבכיה, וכשאומר ברך עלינו, באומרו מכל מיני משחית יכוין על השחתת זרע לבטלה, ולכך נסמך לומר תקע.
ה להשתדל בציציות שלא יהיו פסולין.
ו תפילין שתי זוגות, ולכרוך התפילין הוא תיקון גדול דקושר בידיו הפך מה שהפריד העולמות.
ז שלא לאבד אפילו אמן אחד בכונה, ולומר ברכת המזון מתוך הסידור ובקול רם ובכונה.
ח לאכול שיור המוציא, (ועיין בקונטרס כף החיים סימן כ"ג אות י"ג).
ט מים אחרונים על גבי כלי.
י שמירת שבת כהלכתו ולענגו כפי יכולתו, (ועיין צפורן שמיר סימן ט' אות קכ"ו).
יא להרבות נרות בשבת.
יב לעלות לספר תורה פעם אחת בחודש לפחות.
יג לומר בריך שמיה בכונה גדולה.
יד לראות בספר תורה היטב סמוך בשעת הקריאת ספר תורה, (ועיין בגליון ותקונים בהקדמה דף ג' ע"א).
טו להיות סנדק ומוהל.
טז להיות בהכנסת חתן וכלה.
יז לגדל יתום ויתומה בתוך ביתו.
חי לגדל בניו לתלמוד תורה.
יט לתת צדקה ולומר תפילה הסדורה בספר מעשה הצדקה, (ועיין צפורן שמיר אות קכ"ז).
ך יתן לצדקה שלש פרוטות בפסוק ואתה מושל בכל.
אך להיות גבאי צדקה, (צפורן שמיר אות לק"ט).
כב להיות מעשרה ראשונים לבית הכנסת, (צפורן שמיר אות קל"ה), ולרוץ לכל דבר מצוה, (שם אות ק"מ על הפסוק בו ירוץ צדיק ונשגב), אך באופן שלא ילעיגו עליו, יעויין שם.
כג מידת הענוה ושפלות, (ועיין צפורן שמיר אות קכ"ח ואות קל"ח).
כד להזיע במצה, ובהליכה לברית מילה ושבע ברכות ושאר מצוות, ובעודו שליח ציבור, ולחפור קבר, (צפורן שמיר אות קל"ב).
כה שמונה עשרה פרקי משנה בכל יום, וללמוד בזוהר הקדוש ותקונים בעת שיוכל, ויותר בספר תהילים, וכתב בספר מעשה הצדקה דף קל"א ע"א אות נ"ב, דמשניות בניגון אחר חצות באור הנר משמן זית, תקון להוצאת זרע לבטלה, ויותר באשמורת יום טוב וראש חדש.
כו לחדש חדושים בתורה, ובספר שבט מוסר פרק מ"ד החזיק במעוז בזה וכתב שם, דאם הוא עם הארץ יעשה כיששכר וזבולון עם המחדש בתורה או ישמש תלמידי חכמים, יעויין שם.
זך תיקון כרת ובפרט אם הוא ליל השישי, והרב החסיד בצניעות כמהר"ר גרשון שאול ז"ל ציוה לבנו כך.
כח ספר כל נדרי לקנות בליל יום הכיפורים.
כט מזכה הרבים לקנות לולב לימי החג, ובכל ימות השנה להיות מזכה לחייביא, (צפורן שמיר אות ק"ל ואות קל"ו).
ל שלא לדבר כלל בבית הכנסת אפילו לדבר מצוה חוץ מדברי תורה, (צפורן שמיר אות קל"א).
לא לשים שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, (צפורן שמיר אות קל"ד).
לב לבכות בפרשת אחרי בקריאת ספר תורה באותו הסדר, ויום הכפורים, ובכל תפילותיו, ועל אדם כשר, (צפורן שמיר סימן י' אות קמ"ח וקנ"ד).
גל לדבר סניגוריא תמיד, (צפורן שמיר אות קמ"ב), ולהיות תוכו כברו מתהלך בתומו צדיק, (אות קמ"א שם, ועיין עוד שם אות קע"ז על הפסוק ונרגן מפריד אלוף, יעויין שם).
לד לקום בחצות הלילה.
לה לשמוח בשמחה של מצוה, (צפורן שמיר אות קל"ז).
לו להתפלל תפילותיו עם הסדור בכונה, ולהשלים ראשי תיבות צדי"ק, [צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות], (צפורן שמיר אות קל"ג).
לז לטוות בידיו ציצית, ולכתוב ספרים תפילין ומזוזות וחידושי תורה.
חל לקבל עליו שלא להסתכל בפנים של אשה כלל, ולא לשתות יין כי אם בדבר מצוה כגון קידושא ואבדלתא, ובסעודת מצוה, וברכת המזון, ולהדחת פיו בין דגים לבשר או לגבינה.
טל עליית ספר תורה בשישי דהוא יסוד הוא תקון לזה, ומה גם בין פסח לעצרת בשבת שחל עד יסוד בה, וביסוד דיסוד, ורחש לבי דבר דבסדר טהרה אם יעלה למשלים ויתן דעתו לשוב לגמרי מעבירה זאת יהיה לו לתקון גדול, והגם כי לאו בר הכי לכוין ולהבין ולהשכיל בפנימיות התורה וסודותיה, נקוט מיהא דההבטה באותיות הספר תורה ותיבותיהן והקריאה אהני ליה, והבא לטהר מסייעין אותו מן השמים.
מ כיוצא בדבר אתה תראה כי בא הפטרת בא בימי השובבי"ם, ומה טוב שיקנה אותה לקרותה בציבור, ולכוין היטב בשני פסוקים האחרונים דדבר בעתו מה טוב, ואלו הפסוקים טוב לאומרם בכל יום תמיד אחר שלש תפילות, (כמו שהביא בספר ח"ל סימן קל"א אות כ"ד), ובהפסקות גדולות כבר נהגו לאומרם.
מא באמירת גד גדוד יגודנו, יכוין בכונות שהובא בספר חוקי חיים ק"ק מערכת י' בהלכות יום הכפורים דף קט"ו ע"ב ודף קי"ו ע"א, ושם תמצא נוסח תפילה לתקון זה והאיש החפץ יעתיקנה משם, גם מה טוב שיאמר הפסוקים והתפילה שתקן בספר כף אחת סימן כ"ח, ושומר ישראל סימן ו' קחנו משם, ועיין בספר שבט מוסר פרק מ' בסגולות לשמירת אות ברית קודש שיאמר פסוקים בכונות, תראנו משם, אלא דבצפורן שמיר סימן ח' אות קכ"ג כתב, דימנע מזה שלא יתגרו בו ובפרט כשישכח מלאומרם, יעויין שם.
בם יפריש אחר קריאת שנים מקרא ואחד תרגום בערב שבת פרוטות לצדקה כמנין אותיות שמו, וילמוד חמישה פסוקים מכל אות ואות משמו על סדר א"ב, וכן פרק אחד מהמשנה על סדר א"ב, ומאמר אחד מהגמרא ומזוהר הקדוש על סדר הנזכר, כגון אם שמו אברהם יקרא חמישה פסוקים מתנ"ך מאל"ף וכן הבי"ת וכיוצא בהן, וכן ברי"ש ובאות ה' והמ"ם, וכן במשנה וגמרא וזוהר הקדוש, ולימוד זה הוא טוב לימי השבעה של פטירת האדם וליארציי"ט, (מעשה הצדקה דף ק"כ ע"ב), ואנא דאמרי דלפחות יעשה כן בערבי שבתות של שובבי"ם.
גם עוד כתב שם דף קכ"א ע"א תיקון אחר, דהעשיר ל"ו ירבה ארבעים פרוטות לצדקה, והדל לא ימעיט מארבע פרוטות לארבע פינות העיר, ויתחיל מקרן דרומית מזרחית ככל פינות שאתה פונה, והוא מדת חסד לאברהם, וכן באותה מידה אשר מדד ועשה להיותו גולה ומטלטל ומזיע עצמו בזיעה של מצוה במה שהולך ממקום למקום בארבע פינות ורוחות העיר כאשר יוכל שאת, אשר המה לעומת ארבע גלויות דגלו ישראל, וזה יהיה כונתו והליכתו בארבע רוחות העיר, לקבץ נדחי ישראל ולהכניס אל הקדושה ניצוצי הקודש שלו שירדו אל הקליפות על ידי זרע לבטלה, וצריך שיהיה הצדקה בסתר דומה למקוה של ארבעים סאה דאינו נראה ויתנם לעמלי תורה, ועליו נאמר מעביר ראשון ראשון כי הוא תקון לפגם הברית לכל מה שפגם באותה שבוע, ולא יצטרך לשום תקון ותעניות כי הסדר הזה הוא תיקון נפלא ושלם, והוא צדיק מושל יראת אלוקים, ובכן יתן כסדרן דרך דרומית מזרחית עד מערבית דרומית ועל ידי זה יזכה להנצל מט"ל קללות ומט"ל מלקיות ויזכה לט"ל של תחיה, עיין שם שהאריך בזה בסודות נפלאים, ושם דף קכ"ד ע"א כתב, דתקון זה יועיל אם בא על העריות או בעל בת אל נכר, יעויין שם, ועיין בספר יוסף בסדר סימן ג' על מי שאינו יכול להתענות בשובבי"ם דהורה דרך כיצד יעשה, יעויין שם.
מד יתענה ארבע פעמים שלשה ימים רצופים, דהיינו בכל תקופת השנה כל ימיו אפילו חי אלף שנים, ותפילה בכונה ותורה וצדקה ואז יהיה נקי מעון זה, (כן כתב הרוקח והובאו דבריו בספר הזכירה דף י"ד סוף ע"א, ועיין עיר מקלט סדר טהרה, ומה שציין שם הרב חיד"א בספר נחל קדומים דלא בחר בזה כי אם במה שכתב בצפורן שמיר לענין התעניות יעויין שם, ועיין בספר דרך ישרה, ובקמח סולת דף צ"ז ע"ד).
מה דע דבקונטרסי הקטן עתרת החיים סימן מ"ג וסימן מ"ד, הנה הבאתי נוסח ענינו למתענה בימי השובבי"ם, וכך העתקתי אותו מחד מרבנן שבא מעיר הקודש ירושלים ת"ו במהרה בימינו אמן שהוגד לו מהקדוש מהר"ש זיע"א, והן עתה רואה אנוכי דיש בו כמה טעויות וגם ויחנו בחס'רות, ובכן אל יסמוך אדם על הנוסח הכתוב בו, כי אם ילך ויקח ספר שפת אמת אשר בספר אמת ליעקב למוהרי"ן ז"ל, ושם יראה בסימן ד' דף קט"ו וקט"ז הנוסח כתקונו מידי אביר יעקב שהעתיקו כראוי, והאיש החפץ יעתיקנו משם כדי שיהא מסודר לפניו, ובכונות להפסקה מששה ימים, תמצא בספר מדרש תלפיות בסוף הספר כאשר יעויין שם, ובספר יוסף בסדר סימן א' התקין נוסח התפילה ליום התענית שמתענה על מי שראה קרי ליל יום הכפורים, עיין שם.
מו יזהר מברית הלשון כדי שלא יכשל בברית המעור, כאשר רמוז בפסוק אמרתי אשמרה דרכי מחטא בלשוני, ושלא לברך ברכה לבטלה, ושלא לדלג בברכותיו אפילו אות אחת, ולא יגלה סודות התורה למי שאינו הגון, ולא יהיה נודר ואינו מקיים, ולא ירבה באכילה ושתיה, וגם עצ"ב מזריע זרע, ולא ישן יחידי בבית דמייחדא משאר בתי, ולא ישמע קול שיר מה שאינו של קדושה, ולא יהיה סביב למיטתו עביט של מי רגלים וכלי צואים בלי כיסוי, ולא סביב מראשותיו מנעלים או מכנסים וכיוצא, ולא יהיו עליו מפתחות של ברזל, (עיין צפורן שמיר סימן ז', ומה שכתבתי אני הדל בקונטרס תוכחת חיים סדר שמות, ובספר והוכיח אברהם פרק ג"ל, יותר מהמה פוק חזי עוד תשוב ותראה שם בצפורן שמיר אות קע"ח).
מז אם לא נזהר בכל אלה ואפילו הכי לא ראה, יתלה כי איזה מצוה מגינה עליו או נעקרה הטיפה ויצאה דרך מי הרגלים ולא שת לבו, או החזיקה בו הסטרא אחרא בעונות גדולות ואינה חוששת לפרוטרוט, וקים ליה בדרבה מיניה כמו שכתב הרב הגדול חיד"א זיע"א בספר צפורן שמיר סוף סימן ז' אות קי"ד.
מח יזהר ללמוד משנה או זוהר קודם שישן, ויקרא קריאת שמע בכונה ולא יהרהר כי אם בדברי תורה עד שישן, ואם הוא עם הארץ יהרהר בפסוקים המורגל בהם, וישכב על צידו השמאלי, וזה טוב גם כן על פי רפואות הגוף, ויצייר שם הוי"ה ברוך הוא כאילו כתוב לפניו בכתב אשורית גדולה, כדכתיב עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי, (הרב הנזכר שם בסימן ח'), ובקריאת שמע שעל המיטה בלילות הללו, ובכונת כל יום מימי השבוע באלו הימים, שא נא עיניך וראה בחמדת ימים פרק ב' משובבי"ם אות כ"א ואילך, ושם תמצא התועלת הנמשך לקום באשמורת בימים הללו, וגם לילך למקום שיש ברית מילה, ובלימוד הדפים של הזוהר הקדוש בימים הללו, תראנו משם בפרק א' משובבי"ם אות מ"ד.
מט יזהר בכל הדברים דנמחלין עונותיו, כגון לשמוע אגדה מפי חכם, ולענות אמן יהא שמיה רבה מברך, ולומר שירת הים בשמחה, לקבל היסורין באהבה וברצון, לעסוק בסדר הקרבנות, לעסוק בתורה לשמה, באלו וכיוצא מאלו וניקה האיש מעון, (עיין צפורן שמיר סימן י').
ן יתרחק מהכיעור והדומה לו, ולא יביא עצמו לידי חשד ויחטיא רבים שיספרו בגנותו, ונשא הצ"עיר עליו את כל עונותם, (שם סימן י"א אות קע"ו).
נא אמרו רבותינו זכרונם לברכה, גמירי אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, אין לך דבר עומד בפני התאוה כעצימת עין, (צפורן שמיר סימן י"א אות קצ"ג).
נב אמרו בזוהר הקדוש סדר וישלח דף קע"ו ע"ב וזה לשונו, יוסף איהו קיומא דאוריתא בגין דאיהו קיים לה, בגין דכל פקודי אורייתא מתקשרן בנטירו דברית קדישא ועל דא שכינתא אתקטרא באברהם יצחק ויעקב ויוסף כחדא כו', יעויין שם, וכן אמרו בזוהר הקדוש סדר ויקרא דף י"ג ע"ב, בגין דאתגזר ואתרשים ביה רשימא קדישא ונטיר ליה כדקא יאות סליק ליה כאילו נטיר אורייתא כולא, יצחק אוף הכי כתיב ואת בריתי אקים את יצחק ועל דא אורייתא אקרי ברית כו', יעויין שם, ונראה כי כן ברי"ת עם הכולל גימטריא תרי"ג, וזהו הטעם שדרשו רבותינו זכרונם לברכה, שתי דרשות על הפסוק אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, כי מר דורש על התורה ומר דורש על ברית מילה כמו שאמרו בנדרים כמו שיעויין שם, ונראה דתרווייהו איתנהו דברי"ת היינו תורה והיינו מצוות התלויות בו, וזהו הטעם שאמרו בזוהר הקדוש דכד שגיא יצר הרע לפתות לאדם הוא בעריות בפגם הברית כי על ידי זה הוא מחטיאו בכל התורה כולה, וזהו הטעם כי הברית קודש בחינת יסוד נקרא כל, כי הוא יסוד כל התורה וכל המצוות וק"ל.
נג סגולה שלא יחטא הוא, דכשיתגבר עליו יצר הרע יצייר בדעתו כאילו עומד לפניו דמות אדם גדול בתורה ורואהו ואימתו ויראתו נופלת על פניו, ובזה ימנע ואינו חוטא, (מורינו הרב כהנא רבה ז"ל בספר שבט מוסר פרק י"ב יעויין שם), ובזה נראה שזהו רמז הכתוב בסדר קדושים, מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה', והוא בזוהר הקדוש דרשו פסוק זה, רמז לשב בתשובה שישוב בתשובה בימי בחרותו קודם שיבואו ימי הזקנה, ולדרכינו יאמר נא מפני שיבה שיצייר פני אדם זקן, ובזה תקום שתהיה לך קימה על היצר הרע ולא תחטא, והדרת פני זקן, זה זקן שקנה חכמה שתהדרהו כאילו הוא לפניו ובזה אתה זוכה ויראת מאלהיך, וזה כונת הפסוק ביהושע סימן א', רק חזק ואמץ מאד לשמור לעשות ככל התורה אשר ציוה משה עבדי אל תסור ממנו, ופירשו המפרשים ז"ל שלא תסור דמות דיוקנו של משה מלצייר בפניו וק"ל, ובספר צפורן שמיר סימן ח' אות קי"ח כתב וזה לשונו, יצייר דיוקנו של אביו נגד עיניו ויועיל לו, ואתנח סימנא דש"א מזריע זרע למינהו, דש"א ראשי תיבות ד'יוקנו ש'ל א'ביו, דין גרמא שיהא מזריע זרע למינהו בבת זוגו כמצותו, ויוסף הצדיק ניצול במה שנראה לו דיוקנו של אביו כמו שאמרו רבותינו ז"ל, ואפשר שזהו רמז הפסוק, ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית, ראשי תיבות ואי"ן אי"ש ו'דמות א'ביו י'עקב נ'ראה א'ל י'וסף ש'ם, עכ"ל, (ועיין בספרי הקטן ראה חיים סדר וישב מה שכתבתי בסייעתא דשמיא).
גן מה שאמרו רבותינו ז"ל אין ועתה אלא תשובה, נראה לומר דמי שהוא חוטא, הטוב טוב כי תיכף שחטא יתחרט וישוב בתשובה שלימה, והוא משל למי שהולך בדרך ויצא מחוץ לעירו דרך יום או יומים, כשירצה לחזור יתרחק המקום כפלים, שאם הלך שני ימים, לחזור צריך עוד שני ימים והוה ליה ארבעה ימים, וכן על זה הדרך, כל כמה שנתרבו הימים מהליכה כנגדן יהיו בחזרתו, ועל דרך שאמרו אם תעזבני יום יומים אעזבך, גם יקח מוסר מאדם שמרד ברבו ובאביו וצריך לחזור אליו ולבקש ממנו מחילה, כל כמה שמאחר לבקש מחילה יגדל עונו ויתכעס עליו ביותר, וכן ראיתי להרב ראשית חכמה בריש שער התשובה שכתב כן והביא משל על זה יעויין שם, ועוד נראה לומר, דהרי קיימא לן כי מי שהוא מנודה למטה יום אחד הוא מנודה למעלה חודש ימים, ומי שהוא מנודה למטה חודש ימים הוא מנודה למעלה שנה כו', והרי מי שהוא חוטא הרי הוא חייב נידוי כמבואר בש"ס ובפוסקים ביורה דעה סימן של"ד, דאפילו העובר על האיסורים דרבנן חייב נידוי וכל שכן על איסור תורה, ובלאו הכי בכל חטא הרי מנדין אותו בר מינן בבית דין של מעלה כנזכר בזוהר הקדוש, ולכן דייקו רבותינו זכרונם לברכה לומר על תיבת ועתה, אין ועתה אלא תשובה, להודיע מילתא אגב אורחא, כי צריך התשובה תיכף ומיד בלתי איחור כלל, וזהו כונת הכתוב בסדר ויקרא, והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזילה כו', ודרשו בתורת כהנים והיה - מיד והשיב, כי רוצה לומר כי תיכף ישוב בתשובה, האל ברחמיו יפתח לנו שערי תשובה שלימה ורצויה אכי"ר