מדרש תהלים עט ד

"בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ ".

בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ: הנחת אותם ליכנס ולא אמרת בתורתך "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר א, נא), ולא הזר בלבד, אלא שני בני אהרן הקדושים נכנסו להקריב ונשרפו, וכן עוזיהו לא לכבודך נכנס, ומה היה בידו, לא קטורת להקטיר לפניך ויצא מצורע, ולא עוד אלא שרעשה הארץ, ואותם הערלים הנחתם שיכנסו.

אמר לו: נכנסו שלא ברשות, לפיכך נגעתי בהם, אבל אלו נכנסו ברשות ואני צויתים, שנאמר "כִּי הִנְנִי קֹרֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת מַמְלְכוֹת צָפוֹנָה נְאֻם יְהוָה" (ירמיהו א, טו), אמר הקב"ה: מה עשו, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים (תהלים עט, א), ואני מחדשה, שנאמר "תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב" (ישעיהו ס, יז).

אמר לפניו: רבונו של עולם, הרי אתה מחדש את אלו, בניך שנהרגו מה תהא עליהם, שנאמר "נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ" (תהלים עט, ב), וכי חסידים היו והרי הוא אומר "סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ" (ירמיה ה, ח), אלא כיון שנעשה בהן דין - חסידים היו, וכן הוא אומר "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע" (דברים כה, ב), וכתיב "וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ" (דברים כה, ג), בתחלה נקרא רשע, ועכשיו כיון שלקה הרי הוא אחיך.