מדרש תהלים לז

א.

"לדוד אל תתחר במרעים". זהו שאמר הכתוב (משלי כג, יז): "אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים". ובמה תקנא (משלי כג יז) בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם. אל תקנא בנרן של רשעים. ראה כמה שמן יש בו רביעית או שמינית אין לו אחרית השמן שלם והנר מתכבה וכן הוא אומר (משלי כד, כ): "לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע". ואומר (משלי כד כ) נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ הלכה האורה שלו לכך דוד אומר"אל תתחר במרעים" קנא בנר שאינו נדעך לעולם ואין הנר שלו פוסקת שנא' (משלי ו, כג): "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר". לכך אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ. אמר הקב"ה קנא לי שאילולי הקנאה אין העולם מתקיים לפי שאין אדם נושא אשה ובונה בית שאלמלא הקנאה שקינא אברהם להקב"ה לא היה קונה שמים וארץ. ואימתי קינא כשאמר למלכי צדק כיצד יצאתם מן התיבה אמר לו בצדקה שהיינו עושים אמר לו וכי מה צדקה היה לכם לעשות וכי עניים היו שם והלא לא היה אלא נח ובניו ועל מי הייתם עושים צדקה אמר לו על החיה והבהמה והעוף לא היינו ישנים כל הלילה אלא היינו נותנין לפני זה ולפני זה פעם אחת איחרנו את עצמנו ויצא אבי משובר. אותה שעה אמר אברהם מה אלו אלולא שעשו צדקה עם בהמה חיה ועוף לא היו יוצאין משם ובשביל שאיחר עצמו כמעט קיבל שכרו ונשבר. אני אם אעשה עם בני אדם שהם בדמות וצלם של המלאכים על אחת כמה וכמה שאנצל מן הפגעים מיד (בראשית כא לג) ויטע אש"ל אכילה שתיה לויה. וכן שלמה אמר (קהלת ד ד) וראיתי את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו. לכך אל יקנא לבך בחטאים:

ב.

"כי כחציר מהרה ימלו". אמר הקב"ה אין הרשעים כלום חציר הם תוחלתם וכן הוא אומר (תהלים צב ח) בפרוח רשעים כמו עשב מפריחין כזה העשב ומתייבשין וכן בלדד אומר (איוב ח טז) רטוב הוא לפני שמש ועל גנתו יונקתו תצא ועד מתי לפני שמש עד שלא תבוא תקופת תמוז מתיבשין ואח"כ נעשין קוצין ולהיכן הם הולכים באש שנאמר (תהלים קיח, יב): "דועכו כאש קוצים ולכך כירק דשא יבולון":

ג.

"בטח בה' ועשה טוב". אמר לו הקב"ה לדוד אם תראה שאני עושה טובה לרשעים אל ירע לך כל כך תוסיף ועשה טוב ואין טוב אלא תשובה שנאמר (הושע יד, ג): "כל תשא עון וקח טוב" ומה אם הרשעים שהן מכעיסין לפני ואין לי מהם תועלת עשיתי עמהם טובה עמך שאתה בוטח בי ואתה עוסק בתורה ואתה עושה משפט וצדקה ומקרא מעיד עליך שנאמר (שמואל ב ח, טו): "ויהי דוד עושה משפט וצדקה" על אחת כמה וכמה. לכך בטח בה' ועשה טוב. ולמה היה דוד דומה לפועל שהיה עושה כל ימיו אצל המלך ולא נתן לו שכרו והיה אותו הפועל מיצר ואומר שמא לא אוציא בידי כלום אחר זמן שכר המלך פועל אחר ולא עשה עמו אלא יום אחד האכילהו והשקהו ונתן לו שכרו משלם. אמר אותו הפועל ומה זה שלא עשה אלא יום אחד כך אני שעשיתי עמו כל ימי על אחת כמה וכמה התחיל שמח בלבו. כך אמר דוד (תהלים ד ח) נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו אימתי שמחה בלבי כשראיתי אותך מה עשית לרשעים מעת דגנם ותירושם רבו. רבי אלעזר אומר מתוך שלותן של רשעים בעולם הזה תדע מהו מתן שכרם של צדיקים בעולם הבא. מה אם הרשעים כך הצדיקים עאכ"ו. הה"ד נתת שמחה בלבי. (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך:

הערות ושינויי נוסחאות

טקסט זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה

סריקות