מדרש תהלים לח
<< · מדרש תהלים · לח · >>
מזמור לדוד. ה' אל בקצפך תוכיחני. זש"ה (ירמיהו י, כד): "יַסְּרֵנִי ה' אַךְ בְּמִשְׁפָּט". "במשפט" אין כתיב כאן אלא אך במשפט. יסרני בייסורין טובים. וכך הוא אומר (משלי יט יח) יסר בנך כי יש תקוה. יסרהו אבל לא למות הזהר אל תמיתהו (שם) ואל המיתו אל תשא נפשך. אמר דוד "אל בקצפך תוכיחני" טובה היא התוכחה וכן הוא אומר (משלי ג, יב): "כי את אשר יאהב ה' יוכיח". אבל לא בקצף. לכך נאמר אל בקצפך אמר דוד טובים הם הייסורין וכן אומר (תהלים צד, יב): "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה" אבל קצרי הרוח אנו ואין בנו כח לקבלם. אמר דוד להקב"ה רבון כל העולמים אנו חוטאין ואתה קוצף מתוך כך אין אנו נגאלין אלא כבוש לנו אחת אחת וכן הוא אומר (מיכה ז יט) ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו לכך אל באפך תוכיחני. האורג הזה בזמן שהוא אורג ויודע שהשתי שלו הוא יכול לעמוד הוא אורג בחזקה ובזמן שאינו יכול לעמוד אינו מכה בחזקה ואנו המסכת ואתה האורג ואין בנו כח לעמוד לא לקצף ולא לחמה. וכן הוא אומר (תהלים ל י) מה בצע בדמי ברדתי אל שחת. מי שאינו יודע להכות מכה במטה על העין או על הראש ומי שיודע להכות כופתו ומכהו על גבו לא על ראשו ולא על פניו כדי שלא יסמא את עיניו או על דבר שאין בו סכנה. וכן הוא אומר (זכריה יג ו) מה המכות האלה בין ידיך וגו' המכות האלו גרמו לי ליאהב לאבי שבשמים שנאמר אין מתום בבשרי מפני זעמך. התחילו ישראל אומרים (עזרא ט ו) כי עונותינו רבו למעלה ראש. אמר רבי יצחק משל למה הדבר דומה לאדם שהיה עובר בנהר והיו רגליו שוקעות והמשוי עליו אמרו לו העבר המשוי מעליך ואתה שולף את רגליך. כך אמר הקב"ה לישראל מפני מה אתם אומרים (תהלים קל ג) אם עונות תשמר יה ה'. ישוב רשע מדרכו הרעה הניחו מעשיכם הרעים ואני מרחם אתכם. ר' חנינא בר פפא אמר (תהלים מ ו) כל נפלאותיך ומחשבותיך שיברור אברהם את הגליות עלינו כדי שנעמוד על העולם. אמר ר' שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן הראה הקב"ה לאברהם את הגליות וכו' במזמור נ"ב:
הערות ושינויי נוסחאות[עריכה]