מ"ג תהלים קכג ג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חננו יהוה חננו כי רב שבענו בוז

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חׇנֵּ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חׇנֵּ֑נוּ
כִּי־רַ֗֝ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז׃

חוס עלנא ה', חוס עלנא, ארום סגי שבענא פסירותא.

חננו, כי רב – זמן רב.

"כי רב" - בא לנו בזיון הרבה עד נשבע ממנו לגודל הרבוי, והוא ענין מליצה

"חננו ה'", הגם שאין לנו זכיות ראוי שתחננו, ותוסיף חנינה מצד "שרב שבענו בוז", וחוץ מהבוז ששבענו, הנה.