מ"ג תהלים קכג ג

מקרא

כתיב:
חננו יהוה חננו כי רב שבענו בוז.

מנוקד:
חׇנֵּנוּ יְהֹוָה חׇנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז.

עם טעמים:
חׇנֵּ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חׇנֵּ֑נוּ
כִּי־רַ֗֝ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

חוס עלנא ה', חוס עלנא, ארום סגי שבענא פסירותא.

חננו, כי רב – זמן רב.

"כי רב" - בא לנו בזיון הרבה עד נשבע ממנו לגודל הרבוי, והוא ענין מליצה

"חננו ה'", הגם שאין לנו זכיות ראוי שתחננו, ותוסיף חנינה מצד "שרב שבענו בוז", וחוץ מהבוז ששבענו, הנה.