"ידכה ישוח" - כך דרך האורב שמדכה ומשפיל ומקטין עצמו כדי שלא יהא ניכר
"ונפל בעצומיו חלכאים" - חיל נשברים ראיתי במסורה הגדולה חלכאים אחת מחמש עשרה תיבות הכתובות תיבה אחת ונקראות שתי תיבות וכמו בגד דותאמר לאה (בראשית ל) אשדת למו (דברים לג) מלכם תדכאו עמי (ישעיהו ג) אף זה חלכאים חיל של נשברים כאים ל' ונכאה לבב למותת (לקמן קט) וא"ת הנו"ן מן השורש יוכיח עליו יען הכאת לב צדיק (יחזקאל יג) למדנו הנו"ן של נכאה כנו"ן של נמבזה (שמואל א טו) ונו"ן של נקלה וכן פתרונו ונפל בעצומיו של רשע זה ברמיזותיו ובקריצותיו לשון הגישו עצמותיכם (ישעיהו מא) עוצם עיניו (שם לג) חיל של עניים ד"א בעצומיו ע"י גבוריו א"ר סימון אין הרשע הזה מטיל בקלירוס שלו פירוש חיל אלא גבורים כמותו שנאמר (דנייאל ג) ולגוברין גברי חיל די בחילה אמר לככתה לשדרך מישך ועבד נגו ומנחם פתר חלכאים כמו דל וחלך והכף יסוד בתיבה
ידכה - ככה דרך האריה בהכספו לטרוף שלא יהי נודע, אז ידלג על טרפו.
בעצומיו - ידיו ורגליו שיש להם כח עצום ונכון הוא, כאשר מצאנו יגרם ישבר גרם והוא מהבנין הכבד ומצאנו ככה מהקל לא גרמו לבקר, הנה יהיה עצם והאחרון עצמו מהכבד, גם יהיה מהקל והנה יהי' טעם בעצומיו - השוברים העצמים.
הוא וחבורתו יעשו עצמם חולים ומדוכאים כדי שלא ישמרו בני אדם מהם ויצאו עמהם בחבורה בדרך; וכשהם רחוקים מן הישוב מראים להם כחם ועצמם ותופשים אותם, וזה:
ונפל בעצומיו חלכאים: והוא כתיב מלה אחת וקרי שתי מלות חל כאים, ופרושו: עדת הנכאים והחלושים.
ועצומיו הוא תואר לחבריו העצומים, ידיו ורגליו.
וכל אלה הדרכים שספר בענין הרשע להראות, כי בכל אלה הדרכים ישמר מבני אדם ולא ישמר מהאל, ומראה עצמו כי איננו ירא מהאל; כי אמר בלבו אינו רואה ואינו יודע, כמו שאמר:
"ידכה", וגם בעת אשר ידכא וישוח, שהוא בעת זקנותו שילך שחוח מרוב ימים, בכל זאת ונפל בעצומיו חיל נדכאים, ועצומים כל הרוגיו, עד שיזיק לבני אדם בשלשה חלקי ימי חייו, בימי העליה והעמידה והירידה:
ביאור המילות
"חלכאים". חיל נכאים ומוכים, כמו נכאו מן הארץ (איוב ל'), ונפל הנו"ן:
