לדלג לתוכן

מ"ג שמות ל לב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · ל · לב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּ֨בְמַתְכֻּנְתּ֔וֹ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
עַל בִּשְׂרָא דַּאֲנָשָׁא לָא יִתַּסַּךְ וּבִדְמוּתֵיהּ לָא תַעְבְּדוּן כְּוָתֵיהּ קוּדְשָׁא הוּא קוּדְשָׁא יְהֵי לְכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
עַל בִּישְרָא דְּאֵינָשָׁא לָא יִתְמְרַק וְכִדְמוּיֵיהּ לָא תַעַבְדוּן כְּוָותֵיהּ קוּדְשָׁא הוּא קוּדְשָׁא יְהֵי לְכוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא ייסך" - בשני יודי"ן ל' לא יפעל כמו (דברים ו') למען ייטב לך

"על בשר אדם לא ייסך" - מן השמן הזה עצמו

"ובמתכנתו לא תעשו כמהו" - (כריתות ה) בסכום סממניו לא תעשו אחר כמוהו במשקל סממנין הללו לפי מדת הין שמן אבל אם פחת או רבה סממנין לפי מדת הין שמן מותר ואף העשוי במתכונתו של זה אין הסך ממנו חייב אלא הרוקחו

"ובמתכנתו" - ל' חשבון כמו (שמות ה) מתכנת הלבנים וכן במתכונתה של קטורת

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לֹא יִיסַךְ – בִּשְׁנֵי יוֹדִי"ן, לְשׁוֹן לֹא יִפָּעֵל, כְּמוֹ "לְמַעַן יִיטַב לְךָ" (דברים ו,יח).
עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ – מִן הַשֶּׁמֶן הַזֶּה עַצְמוֹ.
וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ – בִּסְכוּם סַמְמָנָיו לֹא תַּעֲשׂוּ אַחֵר כָּמוֹהוּ בְּמִשְׁקַל סַמְמָנִין הַלָּלוּ לְפִי מִדַּת הִין שֶׁמֶן. אֲבָל אִם פִּחֵת אוֹ רִבָּה סַמְמָנִין לְפִי מִדַּת הִין שֶׁמֶן, מֻתָּר. וְאַף הֶעָשׂוּי בְּמַתְכֻּנְתּוֹ שֶׁל זֶה, אֵין הַסָּךְ מִמֶּנּוּ חַיָּב, אֶלָּא הָרוֹקְחוֹ (כריתות ה' ע"א).
וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ – לְשׁוֹן חֶשְׁבּוֹן, כְּמוֹ "מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים" (שמות ה,ח). וְכֵן "בְּמַתְכֻּנְתָּהּ" שֶׁל קְטֹרֶת (שמות ל,לז).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ובמתכנתו: בחשבון הבשמים של פרשה זו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"על בשר אדם לא ייסך". לדעת הרמב"ם דוקא בסך כזית כמו אשר יתן דסיפיה לר' יהודה כריתות (דף ו' ע"ב), והראב"ד חולק עליו עיי"ש, ושם תנא קמיה דר"א כל שישנו

בסך ישנו בבל ייסך וכל שאינו בסך אינו בבל ייסך, ר"ל דממ"ש ייסך ביו"ד שהוא כמו יסך ושרשו יסך ויהיה סוך עם יסך ענין אחד, וחסר הפועל, שלא יסך א"ע, וממ"ש ביו"ד מלא משמע שהוא כמו יוסך, משורש סוך מבנין שלא נזכר שם פועלו ובא היו"ד תחת הוא"ו, ולמדנו ב' המשמעות שלא יוסך ע"י אחרים, ולא יסוך א"ע, וכל שאינו בסך אינו בבל ייסך: ובמתכנתו, לשון חשבון, לא יעשה במשקל סממנים הללו למדת הין, אבל אם פיחת או ריבה סממנים אינו חייב, וכפל לא תעשו כמוהו להוציא אם עשה חציו אף במשקל הזה

שבקטרת חייב, דשם לא כתיב כמוהו, וכאן פטור דכתיב כמוהו:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

קודש הוא. פירוש, תכונתו, ואפילו יעשהו מחולין, והעושה במתכונתו כמעלה עולה וחטאת לעצמו, ואם עשאו להתלמד בו או על מנת ליתנו לציבור מותר כן אמרו בכריתות (דף ה.), עוד נראה אומרו קדש הוא קודש יהיה על זה הדרך קודש הוא זה שמן שעשה משה שקדושתו יתירה שהסך ממנו חייב כרת וכמו שאמר בסמוך ואשר יתן ממנו ואמרו בכריתות ממנו פירוש משמן שעשה משה ולא משמן המשחה זולתו, ואומרו קדש יהיה לכם זה שמן דורות שאינו שוה לקדושתו של שמן משה ואין חייב אלא הרוקח כמוהו, ותיבת ממנו לבד לא תספיק שזולתה הייתי אומר עד שימשחנו כולו, ורז"ל (שם ו' א) דרשו מפסוק זה שצריך לעשותה במקום קודש, ולדבריהם היה לו לומר כן במצותו לא באזהרת לא תעשו כמוהו, ודבריהם ז"ל אינם אלא אסמכתא להלכות שבידם ודברינו הם פשט הכתוב:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

קודש הוא קודש יהיה לכם. בגימטריא למלכות בית דוד:

<< · מ"ג שמות · ל · לב · >>