מ"ג שמות יד כח

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּשֻׁ֣בוּ הַמַּ֗יִם וַיְכַסּ֤וּ אֶת־הָרֶ֙כֶב֙ וְאֶת־הַפָּ֣רָשִׁ֔ים לְכֹל֙ חֵ֣יל פַּרְעֹ֔ה הַבָּאִ֥ים אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּיָּ֑ם לֹֽא־נִשְׁאַ֥ר בָּהֶ֖ם עַד־אֶחָֽד׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְתָבוּ מַיָּא וַחֲפוֹ יָת רְתִכַּיָּא וְיָת פָּרָשַׁיָּא לְכֹל מַשְׁרְיָת פַּרְעֹה דְּעַלָא בָּתְרֵיהוֹן בְּיַמָּא לָא אִשְׁתְּאַר בְּהוֹן עַד חַד׃
ירושלמי (יונתן):	וְתָבוּ גַלְלֵי יַמָא וְחָפוּן יַת רְתִיכַיָיא וְיַת פַּרְשַׁיָא לְכָל מַשִּׁרְיַת פַּרְעה דְּעָלַן בַּתְרֵיהוֹן בְּיַמָא לָא אִישְׁתַּיֵּיר בְּהוֹן עַד חָד:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ויכסו את הרכב וגו' לכל חיל פרעה" - כך דרך המקראות לכתוב למ"ד יתירה כמו לכל כליו תעשה נחשת וכן (שמות כז) לכל כלי המשכן לכל עבודתו ויתדותם ומיתריהם לכל כליהם ואינה אלא תיקון לשון

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[לו] ואינו אלא תקון לשון. כלומר לדבר צחות. הרמב"ן ז"ל הקשה שאין הלמ"ד כאן תקון לשון אבל הוא כמו ויכסו את הרכב ואת הפרשים וכסו לכל חיל פרעה הבאים אחריהם, ושייך כסוי עם למ"ד כמו "כמים לים מכסים" (ישעיהו י"א, ט'), ואין נראה דבר זה, דכיון דמצאנו "לכל כליו תעשה נחושת" (להלן כז, ג), וכן "לכל כלי המשכן בכל עבודתו" (שם שם יט), למה לא נאמר דהלמ"ד בכאן גם כן כך, כי שני לשונות הם - לשון כסוי בלא למ"ד כמו "ויכסו את הרכב" ועם למ"ד לשון אחר, לכך אין לפרש "לכל חיל פרעה" שכתוב אצל "ויכסו את הרכב" שתהיה הלמ"ד כמו למ"ד של "לים מכסים":

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְגוֹמֵר לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה – כָּךְ דֶּרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת לִכְתֹּב לָמֶ"ד יְתֵרָה, כְּמוֹ "לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת" (שמות כז,ג); וְכֵן: "לְכֹל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן (לְכֹל) [בְּכֹל] עֲבוֹדָתוֹ" (שמות כז,יט), "וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם לְכָל כְּלֵיהֶם" (במדבר ד,לב). וְאֵינָהּ אֶלָּא תִּקּוּן לָשׁוֹן.

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה" - כך דרך מקראות לדבר כן בלמ"ד יתירה כמו לכל כלי המשכן (להלן כז יט) לכל כליו תעשה נחשת (שם ג) ואינה אלא לשון תקון לשון רש"י ואינו כן ב הזה רק פירושו ויכסו את הרכב ואת הפרשים ולכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים והחיל אינם הרכב והפרשים אבל הם עמו אשר לקח עמו כמו שאמר למעלה (יד ט) כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו וכמוהו כסוי בלמ"ד כמים לים מכסים (ישעיהו יא ט) ועשית מכסה לאהל (להלן כו יד) ובא "על" המכסה על הקרב (ויקרא ד ח) וכן רבים

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

הבאים אחריהם בים. משפט ס"ת להיות ששה בריש דפין והסימן הוא בי"ה שמ"ו. ואלו הם, ב'ראשית, י'הודה אתה יודוך, ה'באים אחריהם, ש'מור ושמעת, מ'צא שפתיך, ו'אעידה בם, וי"ל טעם בזה שהוא רמז לחדוש העולם שהקב"ה רוכב בערבות כענין שכתוב (תהלים סח) סולו לרוכב בערבות ביה שמו, והסתכל איך השלים רמז הה"א של בי"ה בענין הים שהזכיר שם משה עזי וזמרת יה ולכך הזכיר מי כמוכה ב' פעמים הה"א הזאת ותוספת הה"א במי כמוכה הראשון היא אחרונה שבשם והיא אחרונה שבספירות, והוא מלאך האלהים שהזכיר הכתוב בו וילך מאחריהם, וכן בכאן הבאים אחריהם בים. כי ישועת הים על ידו. ולפי מה שדרשו רז"ל בהבראם בה' בראם, ד"א בזכות אברהם תמצא האותיות השניות לאותיות בי"ה שמ"ו שהם אברהם ותוספת הוא"ו לבאר כי ו' קצוות של העולם נבראו בזכותו והכתוב מעיד שנבנה העולם על מדת החסד שנאמר (תהלים פט) כי אמרתי עולם חסד יבנה, וכתיב (מיכה ז) חסד לאברהם.