"נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך" - אמר ר"א כי הוא עבר במקום עתיד כי כן יבא בנבואות ועל דעתי כי יאמר נטית ימינך על האויב ותבלעם הארץ ו נחית בחסדך בעמוד הענן לנחותם הדרך עם זו גאלת ו נהלת אותם בעז ידיך אל נוה קדשך כי אליו הולכים וכן ונהרו אליו כל הגויים (ישעיהו ב ב) ו"נוה קדשך" הוא בית המקדש כאשר יאמר עוד מקדש אדני כוננו ידיך (פסוק יז) וכן אמרו במכילתא (כאן) אין נוה אלא בית המקדש שנאמר (ישעיהו לג כ) חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראנה ירושלם נוה שאנן
"נחית". ובנסים האלה הראה ה' מדת החסד וגם מדת העוז והגבורה נגד אויביו, והנה בחסדך שעשית לישראל "נחית" עם זו גאלת, [הנחה הוא ההנהגה ברצון ובנחת] שבחסדך
נחית אותם במדבר וכלכלתם בנחת, ובעזך שבו נטבעו המצריים נהלת אותם אל נוה קדשך [המנהל הוא שמנהיג את החלש והחסר כח ללכת בעצמו כמ"ש בפי' התנ"ך בכ"מ]
שישראל היו חדלי כח מלכת לא"י כי עז העם היושב בארץ אולם ע"י שהראית עוזך במצרים נפל פחד על העמים וכמו שיבאר, ועי"כ נהלתם אל ארץ שהיא נוה לקדשך, ששם שכנה
קדושתך, שהיא ההנהגה הפלאיית, ושם נוהו, שבו ישכון הקדש וינוה:
נחית. ב' במסורה. נחית בחסדך. נחית כצאן עמך. מה הרועה מרעה הצאן כל אחד לפי המרעה הראוי לו כך הענן מנחה אותם כל אחד לפי מהלכו הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ומה הרועה מרביץ הצאן בצהרים שלא יכם שרב ושמש כך היו מוקפים בעננים שלא יכם שרב ושמש:
עם זו. ג'. דין ואידך עם זו קנית עם זו יצרתי לי. שעה זו קנית כשגאלת אותם וכאלו יצרתם אז בריה חדשה:
