מ"ג שמות ח ג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחֲרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֥ן הַֽחַרְטֻמִּ֖ים בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיַּעֲל֥וּ אֶת־הַֽצְﬞפַרְדְּעִ֖ים עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

אונקלוס (תאג'):	וַעֲבַדוּ כֵן חָרָשַׁיָּא בְּלַחֲשֵׁיהוֹן וְאַסִּיקוּ יָת עוּרְדְּעָנַיָּא עַל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):	וְעָבָדוּ הֵיכְדֵין אִיסְטַגְנִינָן בְּלַחְשֵׁיהוֹן וְאַסִיקוּ יַת עוּרְדְעָנַיָא עַל אַרְעָא דְמִצְרָיִם:

ויעשו - במים מועטים, ע"כ ראה פרעה כי הפרש בין מעשה אהרן ובין מעשיהם. ע"כ קרא למשה, כי ראה שהחרטומים הוסיפו על המכה ולא יכלו לחסרה.

"ויעלו את הצפרדעים" אבל לא יכלו להוליד אחרים כי אין לאל ידם להמציא בריה מתנועעת באמת:

"ויעשו". ומפרש שלא עשו ממש כי היו רק בלטיהם מעשה אחיזת עינים, ויל"פ מ"ש ויעלו הוא פעל עומד, כמו בעלותה את אישה [ש"א ב' י"ט], כי אעלה את המלך ירושלים

[ש"ב י"ט ל"ה], שמלת את כמו עם, שעלו עם הצפרדעים, וע"י אחיזת עינים בלכתם עם הצפרדעים העולים כדרכם נדמה שהם עשו זאת: