מ"ג שמואל ב יז יג
<< · מ"ג שמואל ב · יז · יג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם אל עיר יאסף והשיאו כל ישראל אל העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד הנחל עד אשר לא נמצא שם גם צרור
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם אֶל עִיר יֵאָסֵף וְהִשִּׂיאוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד הַנַּחַל עַד אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא שָׁם גַּם צְרוֹר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־אֶל־עִיר֙ יֵאָסֵ֔ף וְהִשִּׂ֧יאוּ כׇֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־הָעִ֥יר הַהִ֖יא חֲבָלִ֑ים וְסָחַ֤בְנוּ אֹתוֹ֙ עַד־הַנַּ֔חַל עַ֛ד אֲשֶֽׁר־לֹֽא־נִמְצָ֥א שָׁ֖ם גַּם־צְרֽוֹר׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יאסף" - יכנס
"והשיאו" - והגביהו
"וסחבנו" - ענין גרירה והמשכה כמו (ירמיהו כב יח)סחוב והשלך
"הנחל" - העמק
"צרור" - חתיכת עפר גסה כמו (עמוס ט ט)ולא יפול צרור ארץ
מצודת דוד
"ואם אל עיר יאסף" - כאומר ואם יש חשש פן בהתאחר הדבר עד נקבץ כל ישראל ימלט על נפשו בעיר מבצר עומדת בהר ויתחזק במעוז העיר ואמר הנה עם כל זה לא ימלט כי הלא ברוב העם אשר אתנו אף אם יאסף אל עיר הכח בנו לשאת חבלים על העיר לגררה מן ההר עד הנחל עד שלא ישאר אף צרור בהעיר ההיא ואמר בדרך גוזמא והפלגה לומר שאף בעיר מבצר לא יתחזק מול העם הרב אשר אתנו ולבל ירגיש בערמתו המתיק אמריו דרך נאות בכל חלקי הסותר אולם עצם כוונתו היתה למען יתאחר הדבר עד שיתקבצו כולם ובתוך כך ישלח אמריו אליו להמלט על נפשו וכאשר עשה באמתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
<< · מ"ג שמואל ב · יז · יג · >>