מ"ג שמואל ב טו כז
<< · מ"ג שמואל ב · טו · כז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר המלך אל צדוק הכהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן אביתר שני בניכם אתכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל צָדוֹק הַכֹּהֵן הֲרוֹאֶה אַתָּה שֻׁבָה הָעִיר בְּשָׁלוֹם וַאֲחִימַעַץ בִּנְךָ וִיהוֹנָתָן בֶּן אֶבְיָתָר שְׁנֵי בְנֵיכֶם אִתְּכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־צָד֣וֹק הַכֹּהֵ֔ן הֲרוֹאֶ֣ה אַתָּ֔ה שֻׁ֥בָה הָעִ֖יר בְּשָׁל֑וֹם וַאֲחִימַ֨עַץ בִּנְךָ֜ וִיהוֹנָתָ֧ן בֶּן־אֶבְיָתָ֛ר שְׁנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אִתְּכֶֽם׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אתכם" - יהיו מוכנים עמכם ועל ידם תודיעוני דבר
"הרואה אתה" - אם עצתי נראה בעינך אשר תשוב אל העיר (ועם שגם את אביתר צוה לשוב העירה היה דבריו לצדוק על כי מינהו לכהן גדול מן הראוי היה ליחד אליו הדבור ולזה הקדימו מעתה לאביתר בכל דבריו)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
היה זה בפקודתי רק כאילו אתה בעצמך ראית ובחרת כך, למען לא תחשד בעיני אבשלום, וע"י כך תוכלו לרגל מה שנעשה בעיר ולהודיעני, ועז"א ואחימעץ בנך וכו' עד בוא דבר מעמכם וכו'. וחז"ל (יומא עג ב) פי' מ"ש (פסוק כד) ויעל אביתר היינו שעלה ונסתלק מן הכהונה מפני ששאל באורים ותומים ולא עלתה לו, וכפי דרכם נראה, שמ"ש "ויציקו את ארון האלהים", ר"ל שהציגו אותו כדי לשאול באורים ותומים שהיה הכהן עומד לפני הארון: "ויעל אביתר". היינו שעלה אל הארון לשאול, וזה נמשך "עד תם כל העם", כי לא נענה, ונשאר הארון עומד, ואז "ויאמר המלך לצדוק" שהוא ישאל באורים ותומים. והנה המלך נסתפק אם לא נענה מחמת שהוציאו הארון ממקומו או מפני אביתר, ולכן אמר לצדוק ולא לאביתר, וגם א"ל שישיב את הארון. ועתה באר מה ששאל באורים ותומים, שהיתה השאלה "אם" יצליח ועוד ישוב לירושלים או לא, וז"ש שתשאל "אם אמצא חן בעיני ה'", זאת תהיה השאלה, "והשיבני" (ר"ל אז ישיב לי התשובה) כי "יראני את הארון ואת נוהו". אבל
<< · מ"ג שמואל ב · טו · כז · >>