מ"ג שמואל א כא יא
<< · מ"ג שמואל א · כא · יא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול ויבא אל אכיש מלך גת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּקָם דָּוִד וַיִּבְרַח בַּיּוֹם הַהוּא מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֣קׇם דָּוִ֔ד וַיִּבְרַ֥ח בַּיּוֹם־הַה֖וּא מִפְּנֵ֣י שָׁא֑וּל וַיָּבֹ֕א אֶל־אָכִ֖ישׁ מֶ֥לֶךְ גַּֽת׃
רד"ק
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
חומת אנך
• לפירוש "חומת אנך" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
"ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול"
זה שאמר הכתוב: את הכל עשה יפה בעתו כל מה שעשה הקב"ה בעולמו יפה.
אמר לפני הקב"ה: רבש"ע, כל מה שעשית בעולמך יפה.
חכמה יפה מן הכל חוץ מן השטות, מה הנאה בשוטה הזה, אדם מהלך בשוק וקורע בגדיו והתינוקות משחקין בו ורצין אחריו והעם משחקין עליו, זה נאה לפניך?!
אמר לו הקב"ה לדוד: דוד, על שטות אתה קורא תגר, חייך שתצטרך לו.
כן שלמה אומר: בז לדבר יחבל לו, ממושכן עליו, כמה דאת אמר: אם חבול תחבול שלמת רעך.
אמר לו הקב"ה: תצטער ותתפלל עליה עד שאתן לך ממנה, לא עשה דוד אלא הלך אצל פלשתים, ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול ויבא אל אכיש.
אמר לו הקב"ה: דוד, אצל אכיש אתה הולך, אתמול הרגת את גלית והלכת ביום אצל אחיו וחרבו בידך ואחיו שומרי ראשו של אכיש, הרי עדין לא נסתפגה דמו של גלית.
כיון שבא אליו, באו אצל אכיש וא"ל: נהרוג למי שהרג את אחינו.
א"ל אכיש: לא מלחמה הייתה, ואילו הרג אחיכם אותו לא במלחמה היה הורגו, ועכשיו שהרג זה כך התנה לו אחיכם: אם יוכל להלחם אתי והכני.
א"ל: אם כן עמוד מכסאך שהמלכות לדוד.
וכן הוא אומר: הלא זה דוד מלך הארץ ואנחנו עבדים לו.
באותה שעה נתירא דוד התחיל אומר: יום אירא אני אליך אבטח.
התחיל דוד להתפלל, ואומר: רבון העולמים ענני בזו השעה.
אמר לו הקב"ה: דוד, מה אתה מבקש?
אמר לו: (לט) תן לי מעט מאותו דבר.
אמר לו: ולא אמרתי לך: בז לדבר יחבל לו והשטות אתה מבקש?!
עשה עצמו כשוטה הזה כותב על הדלתות:
אכיש מלך גת מחוייב לי מאה רבוא ואשתו חמשים ובתו של אכיש הייתה שוטה והייתה צועקת ומשתטה בפנים, ודוד צועק ומשתטה מבחוץ.
<< · מ"ג שמואל א · כא · יא · >>