לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א כ כא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר חי יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִנֵּה אֶשְׁלַח אֶת הַנַּעַר לֵךְ מְצָא אֶת הַחִצִּים אִם אָמֹר אֹמַר לַנַּעַר הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהֵנָּה קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר חַי יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִנֵּה֙ אֶשְׁלַ֣ח אֶת־הַנַּ֔עַר לֵ֖ךְ מְצָ֣א אֶת־הַחִצִּ֑ים אִם־אָמֹר֩ אֹמַ֨ר לַנַּ֜עַר הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֣ים ׀ מִמְּךָ֣ וָהֵ֗נָּה קָחֶ֧נּוּ ׀ וָבֹ֛אָה כִּי־שָׁל֥וֹם לְךָ֛ וְאֵ֥ין דָּבָ֖ר חַי־יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְהָא אֶשְׁלַח יַת עוּלֵימָא אֱזֵיל וְאַיְתֵי יַת גִירַיָא אִם מֵימַר אֵימַר לְעוּלֵימָא הָא גִירַיָא מִנָךְ וּלְכָא סַבְהִי וְאַיְתָא אֲרֵי שְׁלָם לָךְ וְלֵית מִדַעַם בִּישׁ קַיָם הוּא יְיָ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והנה אשלח וגו'" - ודרך המבקש חץ הירוי הולך עד מקום שרואה שהחץ הולך ואינו יכול לכוין יפה פעמים שהוא מחפשה והחץ להלן ממנו ופעמים שהוא הולך להלן מן החץ ומחפשה והניחוש הזה יהיה לך "אם אמור אומר לנער וגו' קחנו ובואה" - צא אתה בעצמך ממקום מחבואך וקחנו ובוא אלי כי אין לך לירא כי שלום לך הקב"ה חפץ שתהא כאן ולא תירא ואפילו שמעתי מאבא רעה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"והנה" - להצד הזה 

מצודת דוד

"קחנו" - אז אתה קח החץ ובוא

"חי ה'" - נשבע לו שבאם יאמר כזאת בודאי שלום לו ואין דבר רע ועם כל זה לא רצה לקרות לו שלא יודע שבעצתו נסתר

"אם אמור אומר" - רצה לומר הסימן הזה יהיה בידך אם אומר לנער הנה החצים ממך והנה רצה לומר קרובים אלי ממך ועברת מהם ולהלאה כי כשירצה לעשות זה הסימן יזרוק שוב חץ להיות קרוב אליו מן הנער

"והנה אשלח" - לאחר זה אשלח הנער אשר עמד למצוא החצים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (כא) למה אמר בראשון אם אומר לנער, ובשני ואם כה אומר לעלם?: "אם אמר אמר". נתן לו שני סימנים, א] בלשון, ""והנה""

או "והלאה", שאם יאמר "והנה", זה סימן שתבא הנה, ואם אומר "והלאה" זה סימן שתברח הלאה. ב] באם יאמר "לנער" או "לעלם", כי שם עלם מורה יותר על הגבורה והזריזות משם נער, כמ"ש בכ"מ, ור"ל שבאם יורה החצים במקום קרוב, באופן שיהיה מן הנער והנה, יאמר "לנער", יקראהו בשם נער, כי א"צ זירוז כ"כ למצוא החצים כשהם קרובים. והסימן אל דוד שא"צ לזרז ולברוח, רק יתגלה לפניו במעמד הנער. ואם יורה החצים למקום רחוק, שאז יאמר "לעלם" שיזרז למצאם חיש, וזה סימן לדוד על הזריזות לברוח. וגם ידע כי ישמר מהתגלות במעמד הנער, כי לכן קראו עלם שיזדרז בהחצים למען ישלחנו מפה כמו שהיה. וכבר בארנו (פסוק ז) שהיו ארבע אופנים, אופן אחד שימצא את שאול טוב אל דוד, ואז יהיו שני סימנים לטובה, שם נער ומלת הנה. אופן ב' שימצאנו ברע עמו, ואז יהיו ב' סימנים לרעה, שם עלם ומלת והלאה. ועוד שני אופנים שיסתפק מה בלב שאול, ואז ירמוז לו בסימן אחד. וז"ש "אם אמר אמר לנער", וגם "והנה", אז "קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר", אף חשש סכנה. וכן: