לדלג לתוכן

מ"ג עזרא ד טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג עזרא · ד · טו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
די יבקר בספר דכרניא די אבהתך ותהשכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשתדור עבדין בגוה מן יומת עלמא על דנה קריתא דך החרבת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דִּי יְבַקַּר בִּסְפַר דָּכְרָנַיָּא דִּי אֲבָהָתָךְ וּתְהַשְׁכַּח בִּסְפַר דָּכְרָנַיָּא וְתִנְדַּע דִּי קִרְיְתָא דָךְ קִרְיָא מָרָדָא וּמְהַנְזְקַת מַלְכִין וּמְדִנָן וְאֶשְׁתַּדּוּר עָבְדִין בְּגַוַּהּ מִן יוֹמָת עָלְמָא עַל דְּנָה קִרְיְתָא דָךְ הָחָרְבַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דִּ֡י יְבַקַּר֩ בִּֽסְפַר־דׇּכְרָ֨נַיָּ֜א דִּ֣י אֲבָהָתָ֗ךְ וּ֠תְהַשְׁכַּ֠ח בִּסְפַ֣ר דׇּכְרָנַיָּא֮ וְתִנְדַּע֒ דִּי֩ קִרְיְתָ֨א דָ֜ךְ קִרְיָ֣א מָֽרָדָ֗א וּֽמְהַנְזְקַ֤ת מַלְכִין֙ וּמְדִנָ֔ן וְאֶשְׁתַּדּוּר֙ עָבְדִ֣ין בְּגַוַּ֔הּ מִן־יוֹמָ֖ת עָלְמָ֑א עַ֨ל־דְּנָ֔ה קִרְיְתָ֥א דָ֖ךְ הׇֽחָרְבַֽת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"די יבקר" - אשר יבקר וידרוש הדורש בספר הזכרונות של אבותיך המלכים הראשונים

"ותהשכח" - ותמצא בספר הזכרונות ותדע כי העיר הזאת עיר מורדת ומזקת המלכים והמדינות

"ואשתדור עבדין בגוה" - ומרד היו עושים יושביה בתוכה שהיו ישראל מורדין במלכי העכו"ם

"מן ימות עלמא" - מימות העולם מימים קדמונים כך היה מנהגם למרוד במלכי העכו"ם

"על דנא" - על כך היתה העיר הזאת חריבה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יבקר" - יחפש כמו אבקר את צאני (יחזקאל ל"ד)

"ואשתדור" - ענינו סרבנות ומרידה והוא מלשון שדר שהוא שליחות בלשון ארמי כי כן דרך המורדים לשלוח שלוחים לשאול עזר להחזיק ידם 

מצודת דוד

"די יבקר" - אשר יחפש בספר הזכרונות של אבותיך ותמצא בספר הזכרונות ותדע אשר העיר הזאת היא עיר מורדת ומזקת למלכים ולמדינות

"ואשתדור" - ומרידות וסרבנות עושים בה מן ימי עולם

"על דנא" - בעבור זאת העיר הזאת נעשית חורבה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(טו) "די יבקר", ר"ל והם מעירים את אזנו שא"צ שיאמין להם עפ"י הגדתם רק "שתבקר בספרי הזכרונות של אבותיך ותמצא בספר הזכרונות ותדע כי העיר הזאת עיר מורדת ומזקת המלכים והמדינות, והשתדלות עשו בתוכה" [למרוד] "מימי עולם," [ואשתדור כמו ואשתדל כמו בדניאל ו' ט"ו] "ובעבור זה החריבו אותה:"

 

<< · מ"ג עזרא · ד · טו · >>