"שהדלת תסוב על צירה", כן "יסוב העצל על מטתו" מצד אל צד, ולא יזוז ממשכבו:
ביאור המילות
"צירה". רגל הדלת שהדלת תסובב עליו, ויש שאין עושין הציר מגוף הדלת אלא נוקבים הדלת וקובעים בו העץ או הברזל להכניסו בחקק המפתן כדי שיסוב, כמ"ש במשנה מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור (בן מלך):
