"מזרה רשעים". הנה המלך החכם ויראו ממנו הרשעים ויתפזרו אנה ואנה ואופן המרכבה אשר סבבוהו ללכת להשחית זולתם השיבו עליהם עד שברשתם אשר טמנו ילכדם ובשוחתם יפולו ואפשר שיהיה הרצון במלך חכם מי שהוא מושל באדם והוא השכל ובחכמתו יזרה ויפזר הרשעים והם בעלי הדעות הנפסדות ויסבב שיהיו נזורים אחור מהדעות ההם ולא ישלימו דרכם אשר הם פונים אליו ובזה ימלטם מהרע העצום הזה וזה יהיה ממנו אם לעצמו אם התחיל להשתבח באלו הדעות אם לזולתו בשיישירם לעמוד על מקום הטעות בהם:
"מזרה" - ענין פיזור, כמו (ירמיהו לח): "מזרה ישראל יקבצנו".
"אופן" - גלגל.
מצודת דוד
"מזרה" - מלך חכם דרכו לפזר את הרשעים לבל יהיו בחבורה אחת להמתיק עצת רשע, ומשיב להם גמול מידה במידה כאופן המתגלגל ושב למקומו, כן ישוב הגמול אל המעשה למען ייווסרו.
(כו-כז) "מזרה רשעים" וכו' "נר ה'", בשר ודם גם היותר "חכם" אם ירצה לעמוד על האמת, ולברר אם חטאו הרשעים איזה חטא או לא, י"ל תחבולות, ע"י "שיזרה את הרשעים" ויפרידם ויושיב כל אחד במאסר מיוחד, ושם "ישב עליהם את האופן" שהיה מין עינוי שהיו מענים את החוטא שיתן תודה על מעשיו, שהיו מגלגלים עליו אופן על גופו ומתוך גודל המכאוב היה מוכרח להודות, ובאשר יוכל להיות שמתוך היסורין יודה על דבר שקר, היה מזרה הרשעים הנחשדים כ"א בכלא מיוחד, ומענה אותם ע"י האופן שהשיב עליהם כ"פ עד שיעמוד על האמת, אבל ה' ב"ה א"צ לתחבולות האלה, כי "נשמת האדם" הוא "הנר לאלהים" שיאיר לו לידע ע"י מה בסתרי חשך, בנר הזה "חופש כל חדרי בטן" לידע כל הנסתרות, כמ"ש וא"ת מי מעיד בי נשמתו של אדם מעידה עליו:
