הנה האויל "הולך אחריה פתאום", ודומה בזה אל "השור" אשר הולך מעצמו במהירות אל מקום "שיטבחוהו" בו, וכמו הנשים שיבאו במהירות אל "העכס" לחשבם כי יתקשטו בו ולא ירגישו כי הוא מוכן "למאסרם", ר"ל לקשור אותם באופן שלא יוכל להם ללכת, כי לא יוכלו להרחיב צעדיהם, וגם הוא הוכן לשמרם מלפשק רגליהם למנאפים, ולא ירגישו בזה. והנה, העכסים הם כמו תכשיטין היו נושאות אותן ברגליהם, כאמרו וברגליהם תעכסנה, והיתה הכוונה בהם למה שזכרנו. והנה, ילך האויל אחריה פתאום כמו שזכרנו עד יפלח וגו':
"הולך אחריה פתאום", ואחר שנדח ממקומו מתחיל פתאום ללכת, כי אם היה מתמהמה ושואל עצת שכלו היה מתאפק מלכת, אבל זה יתהוה פתאום ובכ"ז תחלה לבו נוקפו והולך מתוך הכרח "כשור אל טבח יובל", שאינו הולך ברצון רק בהכרח, ואח"כ ילך ברצון, ובכ"ז ילך "כעכס אל מוסר אויל", הנחש המצלצל ההולך ליסר את האויל, הגם שהולך ברצון בכל זה הוא מצלצל להזהיר את האויל המסתפק בכל דבר שידע להזהר מארסו, כן הגם שהולך ברצונו לבו מצלצל ומזהיר אותו מן הארס הטמון שם:
ביאור המילות
"עכס". הנחש המצלצל, וכן וברגליהם תעכסנה (ישעיה ג') עיין שם:
