מ"ג משלי ז כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ז · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִ֭טַּתּוּ בְּרֹ֣ב לִקְחָ֑הּ
  בְּחֵ֥לֶק שְׂ֝פָתֶ֗יהָ תַּדִּיחֶֽנּוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הטתו" - לאותו חסר לב אליה

"ברוב לקחה" - שהיא למודה להרגיל בכך אנשים

"בחלק שפתיה" - בדבור חלקלק תדיחנו מן הדרך

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הטתו ברוב לקחה". דבריה הלוקחים לבו, "בחלק שפתיה הדיחה" אותו מדרך הראוי, ומשכה לבבו אל דרכי הניאוף.  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הטתו" - אמר שלמה: הן ראיתי שהיא הטתה אותו אחר דעתה ברוב הרגל דבריה אשר היא למודה לפתות בני אדם, ובחלקת מאמר שפתיה הדיחה אותו מדרך הישר. 

מצודת ציון

"לקחה" - ענין לימוד והרגל, כמו (ירמיהו כג): "הלוקחים לשונם".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הטתו" ראה שתחלה לא שמע אליה רק "שברוב לקחה" הטתה אותו שיפנה אליה, ואח"כ "בחלק שפתיה" ודברי חלקות "תדיחנו" ממקומו להתחיל לזוז ללכת אחריה:

 

<< · מ"ג משלי · ז · כא · >>