מ"ג משלי ז כג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ כְּמַהֵר צִפּוֹר אֶל פָּח וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַ֤ד יְפַלַּ֪ח חֵ֡ץ כְּֽבֵד֗וֹ
כְּמַהֵ֣ר צִפּ֣וֹר אֶל־פָּ֑ח
וְלֹא־יָ֝דַ֗ע כִּֽי־בְנַפְשׁ֥וֹ הֽוּא׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יפלח" - ענין בקיעה, כמו (תהלים קמא): "פולח ובוקע".
"כבדו" - הכבד שהמרה תלויה בה.
"פח" - רשת.
מצודת דוד
"עד יפלח" - עד אשר נכשל בה, וחצה יפלח את כבדו, כי מאבד עולמו על ידה.
"כמהר" - הרי הוא כצפור הממהר לעוף אל הפח בעבור הנאה מועטת, לאכול מהזרעונים אשר בה, ואינו יודע כי האכילה ההיא תהיה באבדן נפשו, כן הוא מאבד עולמו בעבור הנאת שעה.