"הוא ימות באין מוסר". הנה הרשע ימות ועדין לא לקח מוסר וברוב אולתו יהיה שוגה בענינים אשר ירצה להרשיע בהם עד ששגייתו בהם תהיה סבת הפלתו וזה מבואר מאד, אמר עוד ממשל ע"ד האשה הזרה שזכר אשר השומע לה ערב בעבורה אל הש"י והוא יהיה נפרע ממנו ר"ל שהשכל האנושי הוא ערב בעבורה אל הש"י והוא נלכד בשחיתותיה:
"הוא ימות באין מוסר", שאח"כ לא יקבל עוד מוסר שהוא מה שיפחידוהו בעונשי ה', ואף שיענישהו ה' לא יקבל מוסר כי "ברוב אולתו ישגה" שידבק אח"כ באולת, שהאויל הוא המטיל ספיקות בכל דבר, ולא יאמין שבא העונש בהשגחה כי יטיל ספק אולי הוא מקרה ולכן לא יקבל מוסר כי יתלה הכל במקרה:
ביאור המילות
"אולתו". כבר התבאר שאויל ואולת הוא משורש אולי, שמורה על המספק והספיקות שיטילו האוילים בחכמה ובמוסר, וע"כ חכמה ומוסר אוילים בזו, כי אין מאמינים בה, וע"כ ישגה שמורה תמיד שגיאה עיונית, כמ"ש בס' התו"ה ויקרא (סי' רמ"ג), בהבדל בין שגג ובין שגה, שלפי עיונם הכוזב ישגו מן המוסר והחכמה:
הוא ימות באין מוסר וברוב אולתו ישגה. כלומר, בעבור שאין בו מוסר ובעבור רוב אולתו, ישגה מן הדרך הישרה. ויש מפרשים משפט הפסוק: הוא ימות באין מוסר, כי ברוב אולתו ישגה. ובא כמו (מלכים א יא, כב) "כי מה אתה חסר עמדי והנך מבקש ללכת", שטעמו כי הנך מבקש ללכת, ויהיה וברוב אולתו ישגה טעם להוא ימות באין מוסר.
במדרש: הוא ימות באין מוסר, על שלא שמע דברי מוסר, וברוב אולתו ישגה, בתרבות רעה שהוא נוהג בה ישגה, ע״כ:
