"בלכתך לא יצר צעדך", לפעמים הולך האדם בדרך התורה בהליכה פשוטה שיקיים המצות כפי הדין והחיוב וזה בלכתך, ואז צריך שלא יצרו צעדיו, ר"ל שלא יתעצל במצות ויעשם כמצותם וילך בדרך הרגיל, ולפעמים הולך האדם בדרך התורה במרוצה דהיינו שעושה במדת חסידות ורץ בהתלהבות גדול להוסיף סייגים וגדרים וקדושה ופרישות, ואז צריך ליזהר ממכשול כמו ארבעה שנכנסו לפרדס שאחר קצץ בנטיעות, ועז"א "אם תרוץ לא תכשל":
בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל — לא יצר צעדך אלא יהיו רחבים, כמה דאת אמר "תרחיב צעדי תחתי" (תהלים יח לז). ואם תרוץ לא תכשל, אף על פי שדרך כל רץ להכשל.
וטעם הפסוק, כל מעשיך, בין במיתון בין במהירות, החכמה תלמדך איך תעשם בעניין שיצאו כל מעשיך כפי חפציך:
