לדלג לתוכן

מ"ג מלכים ב ב יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו אנשי העיר אל אלישע הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדני ראה והמים רעים והארץ משכלת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל אֱלִישָׁע הִנֵּה נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ אֶל־אֱלִישָׁ֔ע הִנֵּה־נָ֞א מוֹשַׁ֤ב הָעִיר֙ ט֔וֹב כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י רֹאֶ֑ה וְהַמַּ֥יִם רָעִ֖ים וְהָאָ֥רֶץ מְשַׁכָּֽלֶת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והמים רעים" - ומחמת המים הארץ משכלת את יושביה לקברם אם כן מהו ומושב העיר טוב מכאן אמרו חן מקום על יושביו (סוטה מז א)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מושב" - מלשון ישיבה

"משכלת" - הורגת אנשיה כמו (יחזקאל לו יג)ומשכלת גוייך 

מצודת דוד

"והארץ משכלת" - בסיבת המים משכלת יושביה

"טוב" - בשדות וכרמים וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והמים רעים". המים הרעים הם שמתערבים בתוכם חלקים זרים מלחיים עד שבלתי ראוים לשתיה כמי הים,

ורפואתן הוא אם יזדככו ויסור המלח, ואלישע לקח צלוחית מלח והשליך והראה כי המלח הזה עצמו שהוא סבת רוע המים נהפך לרפואתם, כמו שהשליך משה רבינו ע"ה עץ הרדופני והמתיק את המים (מכילתא ויסע פ"א), וישעיה מרח דבלת על השחין (ישעיה לח, כא), כי הנס הוא הפך הטבע, המלח הטבעי ממרר המים והנסיי ממתיקו. וע"ד הרמז, המים רומזים ללמודים זרים שהיה שם ממינות ודעות זרות, כמ"ש (אבות א, יא) פן תגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים וימותו, שהוא מיתת הנפש, ומצד זה בא גם חולי המים ומיתת הגוף על ידה מדה במדה, ואלישע השליך מלח, שמרמז על דבר השכלי הקיים שהוא למודי התורה אשר ברית מלח שם לה, וישלך אל מוצא הלמודים האלה שתהיה יסודתם בהררי קדש על התורה ואמונה ונרפאו המים: