מ"ג ישעיהו סב ח
<< · מ"ג ישעיהו · סב · ח · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נִשְׁבַּע יְהוָה בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה בִּימִינ֖וֹ וּבִזְר֣וֹעַ עֻזּ֑וֹ אִם־אֶתֵּן֩ אֶת־דְּגָנֵ֨ךְ ע֤וֹד מַֽאֲכָל֙ לְאֹ֣יְבַ֔יִךְ וְאִם־יִשְׁתּ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ תִּֽירוֹשֵׁ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ בּֽוֹ׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עוזי" - ענין חוזק
"תירושך" - יינך כמו ואספת דגנך ותירושך (דברים יא)
מצודת דוד
"אשר יגעת בו" - בעבודתו ולאספו אל הבית
"אם אתן" - ענין שבועה הוא וגזם ולא אמר והרי הוא כאדם האומר כך וכך יהיה אם אעשה הדבר הזה וכן אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב (תהלים פט)
"נשבע ה'" - הנביא אומר להם בנחמה הן נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו והוא כפל במ"שמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"אם אתן את דגנך עוד" עד עתה היו אויביהם הקרובים יושבים בארצם ואוכלים את דגנם, ועז"א שלא יתן דגנם מאכל לאויביהם. ובני נכר הרחוקים שלא ישבו בארצם לא אכלו דגנם, אבל הם שתו תירושם שהיין מובילים אותו מרחוק לסחורה, ועז"א שלא ישתו בני נכר תירושך:
<< · מ"ג ישעיהו · סב · ח · >>