מ"ג ישעיהו נח יג
<< · מ"ג ישעיהו · נח · יג · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־תָּשִׁ֤יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖ךָ בְּי֣וֹם קׇדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ יְהֹוָה֙ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵעֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תשיב" - מלשון השבה
"חפצך" - מלשון חפץ ורצון
"עונג" - מלשון תענוג ותפנוק
"דרכיך" - עניניך וכן דרכי ספרתי (תהלים קי"ט)
מצודת דוד
"ודבר דבר" - ומלדבר בו דבר הנאסר בשבת כחשבונות וכיוצא
"וכבדתו" - ר"ל לא בקריאת שם לבד אלא תכבדו מעשות בו עניניך
"ממצוא" - מבלי מצוא בו חפצך ר"ל שלא תעשה בו חפצך מדברים האסורים בשבת
"לקדוש ה' מכובד" - ליום השבת שקדשו המקום תקרא יום מכובד מבלי עשות בו מלאכה של חול
"וקראת לשבת ענג" - תקרא את השבת יום עונג ר"ל יהיה מיוחד לך להתענג בו
"ביום קדשי" - זהו השבת שקדשו המקום
"עשות" - המ"ם של משבת עומדת במקום שתים ור"ל אם תשוב מעשות חפצך אחד מן המלאכות האסורות
"אם תשיב משבת וגו'" - ר"ל אם החזקת בדרך לצאת חוץ לתחום ונזכרת שהוא שבת והשבות רגלך בעבור השבתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) השביתה ממלאכה.
- ב) העונג, אומר אם תעשה שני אלה לא בעבור הנאת גופך (כי המנוחה והעונג ירצהו הגוף ג"כ), רק בעבור מצות ה' לבד, על השביתה אמר "אם תשיב משבת רגלך", אם השבה זו שתשיב רגליך ממלאכה יהיה מסבת השבת לא מחפץ לבך והנאתך. והנה במצות השבת יש שני ענינים.
- א) השביתה שהוא מצוה.
- ב) קדושת היום שקדשו ה' שיפנה בו מכל הבלי העולם, על הא' אומר אם תשיב משבת רגליך מסבת השבת, על הב' אם תשיב "מעשות חפצך" ביום ההוא יען שהוא יום קדשי, שמיוחד לקדושה ועבודת ה' ולא תעשה ביום הזה חפציך רק חפצים קדושים חפצי ה'. ונגד העונג אומר, "וקראת לשבת עונג".
- א) שיהיה העונג מסבת השבת יען שהוא יום שבת.
- ב) "לקדוש ה' מכבד", הכבוד יהיה בעבור הקדושה שקדש ה' יום הזה לקדושתו, וע"י שתשמור אותו לשם ה' יהיה הכיבוד גדול "מעשות דרכך" שבענין המלאכה תזהר אף מהכין הדרך על יום מחר, ובענין העונג "ממצוא חפצך", לא יהיה עונג הגוף רק נפשי, וגם תזהר בו אף מלדבר דבר של חול, רק תעסוק בו בעבודת ה':
<< · מ"ג ישעיהו · נח · יג · >>