מ"ג ישעיהו כט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֚וֹי אֲרִיאֵ֣ל אֲרִיאֵ֔ל קִרְיַ֖ת חָנָ֣ה דָוִ֑ד סְפ֥וּ שָׁנָ֛ה עַל־שָׁנָ֖ה חַגִּ֥ים יִנְקֹֽפוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוי אריאל" - ת"י מדבחא דה' ואף יחזקאל קראו כן שנאמר (יחזקאל מג) והאריאל שתים עשרה על שם אש של מעלה שהיתה רובצת כארי על גבי המזבח כמו ששנינו בסדר יומא ורבותינו פירשו על ההיכל שהיה צר מאחוריו ורחב מלפניו

"קרית חנה דוד" - דאיתבני בקרתא דשרא בה דוד

"ספו שנה על שנה" - ותמיד עונותיכם הולכים וחזקים עד שחגיים שלכם ינקופו ויכרתו ל' נוקף זית (לעיל יז)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ספו וגו'" - כי מעולם לא לן אדם בירושלים ועון בידו כי תמיד השחר כפר על עוונות הלילה ותמיד של בין הערבים כפר על עוונות היום אבל מעתה יתוספו עוונות שנה זו על עונות שנה שעברה כי הקרבנות יכרתו ואינם להתכפר

"הוי אריאל" - אמר הנביא יש להתאונן על המזבח העומד בהעיר אשר שכן שם דוד 

מצודת ציון

"הוי" - ענין צעקת יללה

"אריאל" - המזבח נקרא אריאל וכן קראו יחזקאל כמ"ש והאריאל שתים עשרה אורך (יחזקאל מג) ונקרא כן ע"ש שירד עליו האש מהאל מן השמים ורבצה עליו כארי וכפל המילה כדרך הנוהם וצועק כמו מעי מעי אוחילה (ירמיהו ד)

"קרית" - עיר

"חנה" - שכן

"ספו" - מלשון תוספת

"חגים" - כן יקראו הקרבנות על כי רובם באים בחג וכן אסרו חג (תהלים קיח)

"ינקופו" - ענין כריתה וחתוך כמו ונקף סבכי היער (לעיל י)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוי אריאל", (מתחיל לבאר הנמשל של המשל הקודם בפרטות, כי לא לעולם יחרוש החורש לזרוע, ולא לעולם יתמידו הצרות, רק יכריחם לשוב בתשובה, ואז יושעו) "אריאל אריאל" אומר ירושלים החשובה אם מצד עצמה, שהוא חוזק ישראל וגבורתם, אם מצד מלכה "קרית חנה" בה "דוד" הצדיק, וא"כ. היה לך לעסוק ביראת ה' ועבודתו, ותהי להפך כי "ספו שנה על שנה", תוסיפו שנים כאילו עקר חייכם רק להוסיף שנים לא לקנות בהם איזה שלמות, ובמשך השנים האלה שני חייכם חגים ינקופו, יקיפו תמיד ימי חג ושמחות של הבל. אבל דעו כי אחרי אשר.

ביאור המילות

"אריאל". כינוי לגבורים (ש"ב, כג כ'), לירושלים ושבט יהודה (בראשית מט ט'), למזבח (יחז' מג טו), גם משל להאומה בכלל (במדבר כג כד. כד ט').

"קרית", התי"ו חלף ה"א כמו ציצת נובל, אל תתני פוגת לך:

"ינקפו". עם מושג פעל נקף לכריתה, מוקשר גם הוראות יקף והיקף. וגדרו הקציצה הסבובית, כנ"ל (יו"ד לב), ופה על הקפת ימי המשתה, וכריתת החגים האלה שבלתי מתקיימים ואחריתה שמחה תוגה. וצווי "ספו שנה על שנה", דומה כמליצת שמח בחור בילדותך וכו' ודע כי על כל אלה וכו'. וכן פה, ספו שנה, אבל עת והציקותי, אז והיתה לי: