לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו טו ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · טו · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּחוּצֹתָיו חָגְרוּ שָׂק עַל גַּגּוֹתֶיהָ וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה יְיֵלִיל יֹרֵד בַּבֶּכִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּחוּצֹתָ֖יו חָ֣גְרוּ שָׂ֑ק עַ֣ל גַּגּוֹתֶ֧יהָ וּבִרְחֹבֹתֶ֛יהָ כֻּלֹּ֥ה יְיֵלִ֖יל יֹרֵ֥ד בַּבֶּֽכִי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ירד בבכי" - גונח ונוהם בבכי כמו (שופטים יא) וירדתי על ההרים וכן (איכה ג) זכר עניי ומרודי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יורד" - ענין נהימה וגניחה כמו אריד בשיחי (תהלים נה

מצודת דוד

"כלה ייליל" - בכל מקום מהמקומות האלה ישמע קול יללה ונהימה בבכי

"בחוצותיו" - בפרסום חגרו שקים לאבל וצער

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בחוצותיו", ולא תאמר שהיה האבל בחדרי משכיתם, כי גם בחוצותיו ששם אנשים עוברים ושבים "חגרו שק" וגם "על גגותיה", שהם גלוים יותר על ידי שהם בגובה, ואף גם "ברחבתיה" שהרחוב הוא מקום השוק שרבים מתאספים שם תמיד בתמידות כי הם המיוחדים לרבת עם, גם שם "כלו ייליל" ולא נשמרו כלל להסתיר אבלם. והיתה היללה גדולה כ"כ עד שכ"א "יורד" ונשבר מרוב הבכי, ובכל זאת לא נבער בקרבם רשף קנאה כלל לצאת למלחמה:

ביאור המילות

"בחוצתיו וברחובתיה". חוץ הוא אחורי הבתים. ורחוב מקום השוק סרטיא ופלטיא, מקום רחב ששם הרבים מתאספים, צאננו מאליפות וכו' בחוצותינו, אין פרץ וכו' ברחובותינו (תהלות קמד), הצאן נמצאים בהחוצות, והצוחה דרכה ברחובות, להכרית עולל מחוץ בחורים מרחובות (ירמיה ט' כ'), כי העולל לא ימצא ברחוב רק הבחורים. וכן תראה עוד (שם ה' ה' משלי ז' יב, ה' טז, עמוס ה' טז):

"הבמות". שם גובה, במתי ארץ. ירד, הוא בינוני מהקל מנחי פ"י, וא"א לחברו עם אריד בשיחי, שהוא הפעיל מנע"ו. ולדעתי, חבירו הוא וירדתי על ההרים (שופטים יא), וענינו השפלה ודכאון מרוב הצער, ומשתתף בזה, עם רוד ועם ירד, ודע כי העיר והמדינה תדבר עליה המליצה בלשון זכר ונקבה יחיד ורבים גם יחד, כנודע לבעלי הלשון:
 

<< · מ"ג ישעיהו · טו · ג · >>