(כב-כג) "הוי גבורים" וכו' "מצדיקי רשע", ר"ל עקר תפארת הגבורה הוא שיעשה משפט ויציל עשוק, וא"כ קורא הוי, "גבורים ואנשי חיל", איך הם בעצמם הם "מצדיקי רשע ע"י שוחד, ולשתות יין למסך שכר", הוא מאמר מוסגר, כמתלוצץ עליהם הסגיר בדבריו, גבורים, אבל לא לגבורה רק לשתות יין, אנשי חיל, אבל רק למסוך שכר, כי אין מכונים גבורתם לתכלית הנרצה, (ומבואר אצלי כי הגבור הוא הגבור בטבע, ואיש חיל אינו גבור רק יודע תכסיסי מלחמה, לכן מיחס אל הגבור שתיית היין בעצמו, ואל האיש חיל רק מזיגת השכר ועריכתו, תכסיסי השכרות נגד תכסיסי המלחמה). אומר איך הגבורים האלה הם "מצדיקים הרשע", שרשעו גלויה ואין מחפשים כלל לתת טעם למה הצדיקו אותו, כי מבואר לכל שהצדיקו אותו רק "עקב שוחד" שנתן, וצדקת צדיק הגלויה יסירו ממנו:
ביאור המילות
"גברים, ואנשי חיל". גבור בטבע, ואיש חיל ע"י למוד (כנ"ל ג' ב'):
