מ"ג ירמיהו נ לא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנְנִי אֵלֶיךָ זָדוֹן נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת כִּי בָּא יוֹמְךָ עֵת פְּקַדְתִּיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנְנִ֤י אֵלֶ֙יךָ֙ זָד֔וֹן נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָא֑וֹת כִּ֛י בָּ֥א יוֹמְךָ֖ עֵ֥ת פְּקַדְתִּֽיךָ׃

"הנני אליך זדון" - אתה בלשצר איש זדון הנה אני אלחם עליך כי בא יום תשלום גמולך עת זכרון עוונך

"הנני אליך זדון", עתה מתחיל לדבר על מפלת המלך, "כי בא יומך" מצד המערכה שערבה שמש הצלחתך, ובא גם "עת פקדתיך" מצד ההשגחה על עונך:

"יומך עת פקדתיך". התבאר למעלה (מ"ו כ"א):