"ולא שמעו", ר"ל ותכליות אלה שכונתי בציוי הקרבנות לא השגתי, שהגם שהרבו להביא קרבנות לא הביאום לתכלית הנרצה, לא עמ"ש שמעו בקולי כי "לא שמעו" וגם "לא הטו את אזנם" כלל, ולא שילכו בדרך אשר צויתי אותם כי "הלכו במועצות" שלא היה החטא בשגגה רק אחרי העצה והסכמת השכל ועם "שרירות הלב" והמינות, ולא שאהיה להם לאלהים כי היו "לאחור ולא לפנים", ר"ל שהכונה האלהית היתה שילכו העם בשלמותם ממדרגה למדרגה לפנים עד שישרה שכינתו עליהם בתמידות ויהיה להם לאלהים, אבל הם היו לאחור ששבו לאחוריהם ממדרגה שהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש עד המדרגה השפלה שירדו ממדרגת המין האנושי ונמשלו כבהמות, כמ"ש בפי' ישעיה (א' ד') על מ"ש נזורו אחור, ולא הלכו כלל לפנים, שלא תאמר שהיו כמי שהולך אל השלמות וחוזר לאחוריו ושוב חוזר לפניו כי הם היו לאחור, כי כן היה.
