לדלג לתוכן

מ"ג יחזקאל מה יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
האיפה והבת תכן אחד יהיה לשאת מעשר החמר הבת ועשירת החמר האיפה אל החמר יהיה מתכנתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה לָשֵׂאת מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה אֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָאֵיפָ֣ה וְהַבַּ֗ת תֹּ֤כֶן אֶחָד֙ יִֽהְיֶ֔ה לָשֵׂ֕את מַעְשַׂ֥ר הַחֹ֖מֶר הַבָּ֑ת וַעֲשִׂירִ֤ת הַחֹ֙מֶר֙ הָאֵיפָ֔ה אֶל־הַחֹ֖מֶר יִהְיֶ֥ה מַתְכֻּנְתּֽוֹ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

מְכִלְתָּא וּבֵיתָא טִקוּס חַד יְהֵי לְכוֹן סְכוֹם תְּלַת סָאִין לְמִסַב מַעֲשַׂר כּוֹרָא בִּמְכִלְתָּא רַטִיבָא בֵּיתָא וַעֲשַׂר כּוֹרָא יַבִּישָׁא מְכִלְתָּא מִן כּוֹרָא יְהֵי טְקוּסֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"האיפה והבת" - לשון מדה חומר וכור מוי"י בלע"ז

"תכן אחד" - לשון מניין כמו ותוכן לבנים תתנו (שמות ה') מדה אחת זו עשירית לחומר של יבש שהוא שלשים סאין וזו עשירית לחומר הלח

"לשאת" - כמו לקחת וכן ת"י למוסב לשאת מעשר החומר תהיה הבת וכן עשירית לחומר יבש האיפה

"אל החומר יהיה מתכונתו" - סכום חשבון הבת והאיפה לפי גודל החומר יהיה מצאתי אם יוסיפו בחומר יוסיפו בבת אם יפחתהו מזה יפחתהו מזה שיכוון מעשרו לו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תוכן" - ענין חשבון כמו ותוכן לבנים תתנו (שמות ה')

"לשאת" - לקחת כמו ובתים ונשאו (מיכה ב')

"החומר" - מדה של שלשים סאים וכן וחומר שעורים (הושע ג')

"מתכונתו" - חשבונו 

מצודת דוד

"אל החמר וגו'" - ר"ל לפי מדת החומר יהיה החשבון של כל אחד מהמדות האלה אם יוסיפו בחומר יוסיפו גם בהם לפי הערך וכן אם יפחתו מה

"לשאת" - לקחת את הבת מעשר מחומר בלח ואת האיפה מעשר מחומר ביבש ר"ל שיהא בהם שעור חשבון זה לא פחות ולא יותר

"תוכן אחד יהיה" - ר"ל חשבון זו כחשבון זו האיפה עשירית החומר במדת היבש ובת במדת הלח

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"האיפה והבת", החומר הוא שלשים סאין בין ביבש בין בלח, וזה יהיה קבוע מן המלך ועפ"ז יקבע גם את המדה הקטנה שלוקחים בה מעשר מנת המלך שלא יגדיל אותה יותר להונות את העם, רק "יהיה להם תוכן אחד" לענין "לשאת מעשר", שיהיה תמיד "מעשר של החמר הבת" במדת לח, "ועשירית החמר" יהיה "האיפה" במדת היבש, ויהיה תמיד "מתכנתו כפי החמר", שיהיה תמיד מעשר של החומר, ואם יקטינו את החומר יקטין ג"כ את האיפה והבת:

ביאור המילות

"מעשר, עשירית". העשירית הוא המספר. והמעשר הוא מה שמפרישין מעשר. את הבת היו מפרישין למעשר מן הבת הגדולה של החומר, (כמ"ש פי"ד), לכן אמר מעשר החומר הבת, אבל את האיפה לא היו מפרישין, כי היה מנת הנשיא ששית האיפה מחומר החטים והשעורים, לכן תפס רק שם המספר:

"תוכן". הוא המדה והמספר המכוון, כמו ותוכן לבנים תתנו: