כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם
"אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה" - לפי שהיה מדבר בהיכל לפני ולפנים וקראם חצר הפנימית ואצלם יש לו לקרות עזרת ישראל חצר החיצונה לכך הוצרך לכפול שתי פעמים לומר שעל עזרת נשים הוא אומר מקום שכל ישראל נכנסין
"והניחו אותה בלשכות הקודש" - כמו שאמר מרע"ה (ויקרא ט"ז) ופשט את בגדי הבד אשר לבש והניחם שם
"ולא יקדשו את העם" - ת"י ולא יתערבון עם עמא בלבושיהון כלומר לא יגעו אל העם בבגדיהם הקדושים שאין בגדי חול טהורין אצל בגדי הקודש
"ובצאתם", בעת שיצאו מן החצר הפנימי "אל החצר החיצונה", היינו אל לשכות העשרים שהיו בחצר החיצונה והיו מקודשות בקדושת עזרה, ומשם יצאו "אל החצר החיצונה" המיוחדת "אל העם", היינו חוץ מלשכות העשרים למקום שלא נתקדש ושם עומדים העם. אז "יפשטו את בגדיהם והניחו אותם בלשכת הקדש" היינו בלשכת העשרים, ושם "ילבשו בגדיהם אחרים" וכמ"ש למעלה (מ"ב י"ד) ושם יניחו בגדיהם, וחזר הדבר עתה, לפרש שזה מפני חשיבותם שיעלו למדרגת הכ"ג אשר פשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש והניחם שם, רק הם יבדלו במה שא"צ גניזה רק ליבשום אח"כ שנית, וגם בכ"ג יש פלוגתא אם כשרים ליוה"כ אחר, ומפרש שמה שלא יוכלו לצאת אל העם עם בגדי הקדש, הוא כדי "שלא יקדשו את העם בבגדיהם" כי תתרבה קדושתם עד שלא יוכלו להתקרב בבגדים אל העם:
