מ"ג יחזקאל לא ג
<< · מ"ג יחזקאל · לא · ג · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֨ה אַשּׁ֜וּר אֶ֣רֶז בַּלְּבָנ֗וֹן יְפֵ֥ה עָנָ֛ף וְחֹ֥רֶשׁ מֵצַ֖ל וּגְבַ֣הּ קוֹמָ֑ה וּבֵ֣ין עֲבֹתִ֔ים הָיְתָ֖ה צַמַּרְתּֽוֹ׃
תרגום יונתן
רש"י
"ארז בלבנון" - היה
"וחורש מצל" - יער מסכך צל גדול
"ובין עבותים" - עצי רענן
"צמרתו" - צימ"א בלע"זמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וחורש" - ענין סעיף וכן כעזובת החורש והאמיר (ישעיהו יז) ור"ל יער בעל סעיפים
"מצל" - מלשון צל
"עבותים" - ענין קליעה כמו וענף עץ עבות (ויקרא כג)
"צמרתו" - כן יקרא הסעיף העליון שבאילן העולה למעלה וכן צמרת הארז (לעיל יז)
מצודת דוד
"ובין עבותים" - הסעיף העליון היתה בין עבותים הם הענפים המתפשטים הקלועים אלה באלה וזהו דבר הנותן פאר
"יפה ענף" - היה בעל יפה ענף ובעל סעיף מסתבך כעושה צל הרבה
"הנה אשור" - כאומר הלא גדול ממך היה אשור כי היה ארז בלבנון ר"ל מובחר במלכים כארז הגבוה מכל עצי הלבנוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ארז בלבנון" מדמהו להארז שהוא גדול מכל האילנות של הלבנון, והיו לו מעלות על יתר הארזים "שהענפים" שלו היו "יפים" מאד בתארם, והיה "כחורש מצל" כיער העושה צל גדול. כי היה מלא עלים וענפים רבים כיער הנסבך המצל. והיה "גבה קומה וצמרתו" שהוא הענף האמצעי שבראש האילן "היה בין עבותים" שסביב לו ענפים עבותים וקלועים שזה מיפה ראש האילן, ובנמשל היופי הוא הסדר שהיה במחנותיו והעושר שהיה לו, והיה מצל וסוכך על כל העמים סביביו, והוא גבה קומה שהיה מלך מלכים וגבוה מכולם, וצמרת הארז שהוא המלך היה מוקף מעבותים היינו שרים גדולים שכ"א גבוה במצבו ומקיף את הצמרת (כמ"ש הלא שרי יחדו מלכים, וכמ"ש בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבונותי):
ביאור המילות
"חרש". הוא יער שהעצים קרובים זל"ז ונסבכים עד שהנמצא שם יסתר מב"א, וישב דוד בחורשה (ש"א כ"ג) ומשתתף עם חרש מענין שתיקה:
"ומצל". בנינו הפעיל. עושה צל:
"עבותים צמרת". ע"ל (י"ט י"א):<< · מ"ג יחזקאל · לא · ג · >>