מ"ג יחזקאל לא ב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו אל מי דמית בגדלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֶּן אָדָם אֱמֹר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאֶל הֲמוֹנוֹ אֶל מִי דָּמִיתָ בְגָדְלֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֶּן־אָדָ֕ם אֱמֹ֛ר אֶל־פַּרְעֹ֥ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְאֶל־הֲמוֹנ֑וֹ אֶל־מִ֖י דָּמִ֥יתָ בְגׇדְלֶֽךָ׃

בַּר אָדָם אֲמַר לְפַרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם וּלְאִתְרְגוּשְׁתֵּהּ לְמָן דְמִיתָא בְּתוּקְפָךְ:

"אל מי דמית בגדלך" - בהתגדלך לנגדי אל מי היית סבור לדמות

"ואל המונו" - אל המון עמו

"אל וגו'" - ר"ל אל מי מהמלכים דמית בנפשך ברוב הגודל שיש לך

"דמית" - מלשון דמיון והשואה

"אל מי דמית" שואל אותו כי בגדלו אל מי רוצה לדמות את עצמו, בודאי ידמה את עצמו לאשור, כי.