"ואלה מלכי הארץ עד סוף הספר". זכר תחלה מה שנעשה ע"י משה מזאת המלחמה ואמר בזה תחלה אשר הכו בני ישראל והנה ראוי שייחס זה למשה עמהם כי על ידו נעשה ולזה זכר בסוף כי משה עבד ה' ובני ישראל עשו זה והנה לא הזכיר בזה תחילה שם משה להורות כי משה אעפ"י שגדלה מעלתו מאד הנה היה נצוחו אלה המלכים בזכות ישראל מצד ברית השם יתעלה כרות עם אבותיהם כמו שנזכר בתורה, ואחר זה זכר מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה ושכבר נתנה יהושע לשבטי ישראל ירושה כמחלקותם לפי האופן הנזכר בתורה:
"ואלה". בפסוק הקודם (סוף ס' הקודם) הודיע ג' דברים דרך כלל, ופרשם עתה בג' סימנים הבאים. שמ"ש ויקח יהושע את כל הארץ פי' בסימן זה (ואגב חשיב גם כבוש משה),
ומ"ש ויתנה יהושע לנחלה פי' בסימן י"ג י"ד, (ואגב פירש חלוקת משה), ובסוף סימן י"ד סיים והארץ שקטה ממלחמה: "אשר הכו". בסימן זה חשב מה שכבשו עד הנה, ותחלה חשב
כבוש משה (עד פסוק ז): "מנחל ארנון". הוא כולל מה שלקחו מסיחון ועוג ביחד (דברים ג, ח):