לדלג לתוכן

מ"ג יהושע ד טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יהושע · ד · טז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צוה את הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן הירדן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צַוֵּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הָעֵדוּת וְיַעֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צַוֵּה֙ אֶת־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְיַעֲל֖וּ מִן־הַיַּרְדֵּֽן׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

פַּקֵיד יַת כַּהֲנַיָא נַטְלֵי אֲרוֹנָא דְסַהֲדוּתָא וְיִסְקוּן מִן יַרְדְנָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צוה את הכהנים" - כאן פירש הכתוב את האמור למעלה היאך עבר ארון ה' והכהנים לפני העם וגו' "ויעלו מן הירדן" - ויעברו אין כתיב כאן אלא ויעלו למדנו שעל השפה שהיו עומדין אצלה עלו ואי אפשר לומר שהיו עומדין אצל שפת הירדן שבמערב שהרי נאמר למעלה (ג טו) נטבלו רגלי הכהנים בקצה המים ושם נאמר ויעמדו הכהנים וכל ישראל עוברים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויעלו". ר"ל שעלו מן שפת הירדן המערבי אל היבשה, לכן אמר "ויעלו" לא ויעברו. והטעם, כי אחר שא"ל בירדן תעמדו לא היה להם רשות לצאת מעצמם בלא רשות:

<< · מ"ג יהושע · ד · טז · >>