מ"ג יהושע ד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יהושע


<< · מ"ג יהושע ד · טז · >>

מקרא

כתיב: צוה את הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן הירדן

מנוקד: צַוֵּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הָעֵדוּת וְיַעֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן.

עם טעמים: צַוֵּה֙ אֶת־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְיַעֲל֖וּ מִן־הַיַּרְדֵּֽן׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

פַּקֵיד יַת כַּהֲנַיָא נַטְלֵי אֲרוֹנָא דְסַהֲדוּתָא וְיִסְקוּן מִן יַרְדְנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צוה את הכהנים" - כאן פירש הכתוב את האמור למעלה היאך עבר ארון ה' והכהנים לפני העם וגו'

"ויעלו מן הירדן" - ויעברו אין כתיב כאן אלא ויעלו למדנו שעל השפה שהיו עומדין אצלה עלו ואי אפשר לומר שהיו עומדין אצל שפת הירדן שבמערב שהרי נאמר למעלה (ג טו) נטבלו רגלי הכהנים בקצה המים ושם נאמר ויעמדו הכהנים וכל ישראל עוברים

<< · מ"ג יהושע · ד · טז · >>