מ"ג ויקרא יג ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת בָּעוֹר וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן צָרַעַת הִוא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה פָּשְׂתָ֥ה הַמִּסְפַּ֖חַת בָּע֑וֹר וְטִמְּא֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן צָרַ֥עַת הִֽוא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִחְזֵי כָהֲנָא וְהָא אוֹסֵיפַת עָדִיתָא בְּמַשְׁכָּא וִיסַאֲבִנֵּיהּ כָּהֲנָא סְגִירוּתָא הִיא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיֶחֱמֵי כַּהֲנָא וְלָא הֲלִיכַת פִּיסְיוֹנָא דְקִילוּפֵי מִטַפְלָא בְּמַשְׁכָא וְיַסְאֲבִינֵיהּ כַהֲנָא מְטוֹל דִסְגִירוּתָא הוּא: |
רש"י
"צרעת היא" - המספחת הזאת
"צרעת" - לשון נקבה
"נגע" - לשון זכר
[יב] המספחת הזאת. פירוש, כי "מספחת" שם נגע טהור (רש"י פסוק ו), ואיך יאמר שהמספחת היא צרעת, לפיכך הוצרך לפרש 'המספחת הזאת', רוצה לומר שהיה נראה לנו מספחת וטהור, שהרי טהרנו אותה (פסוק ו), עכשיו ניכר דהוא צרעת:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
צָרַעַת הִוא – הַמִּסְפַּחַת הַזֹּאת.
צָרַעַת – לְשׁוֹן נְקֵבָה; "נֶגַע" – לְשׁוֹן זָכָר.
רשב"ם
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[יד] "וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור"-- הרי זה בא ללמד על הפשיון שלא יטמא אלא בד׳ מראות, ובהם המראות שהאום מטמא הפשיון מטמא. [טו] הלא דין הוא: האום מטמא והפשיון מטמא. מה האום אינו מטמא אלא בד׳ מראות אף פשיון אינו מטמא אלא בד׳ מראות. [טז] או כלך לדרך זו: שער לבן סימן טומאה ופשיון סימן טומאה. מה שער לבן מטמא בכל מראה לובן אף פשיון יטמא בכל מראה לובן. [יז] נראה למי דומה דנים דבר שמטמא בכל נגעים מדבר שמטמא בכל נגעים ואל יוכיח שער לבן שאינו מטמא בכל נגעים. או כלך לדרך זו: דנים דבר שהוא סימן טומאה מדבר שהוא סימן טומאה ואל תוכיח האום שאינו סימן טומאה ת״ל "וטמאו הכהן צרעת היא" ה״ז בא ללמד על הפשיון שלא יטמא אלא בד׳ מראות.
"היא" פרט לספחת הבהק