מ"ג ויקרא ו כג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־חַטָּ֡את אֲשֶׁר֩ יוּבָ֨א מִדָּמָ֜הּ אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ לֹ֣א תֵאָכֵ֑ל בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְכָל חַטָּתָא דְּיִתָּעַל מִדְּמַהּ לְמַשְׁכַּן זִמְנָא לְכַפָּרָא בְּקוּדְשָׁא לָא תִתְאֲכִיל בְּנוּרָא תִּתּוֹקַד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכָל חַטָאתָא דְאִיתְעַל מִן אַדְמָהּ לְמַשְׁכַּן זִימְנָא מְטוֹל לְכַפָּרָא בְּקוּדְשָׁא לָא תִיתְאַכֵיל בְּנוּרָא תִּיתּוֹקָד: |
רש"י
"וכל" - לרבות שאר קדשים
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְכָל – לְרַבּוֹת שְׁאָר קָדָשִׁים (ספרא צו, פרק ח,א; זבחים פ"ב ע"א).
רשב"ם
רמב"ן
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק ח (עריכה)
[א] "...חטאת" - אין לי אלא חטאת; מנין לרבות כל הקדשים? תלמוד לומר "וכל חטאת", דברי ר' עקיבא.
אמר לו ר' יוסי הגלילי: עקיבא! אפילו אתה מרבה כל היום אין כאן אלא חטאת! אם כן למה נאמר "וכל"?
שיכול אין לי אלא חטאת יחיד; חטאת צבור מנין? תלמוד לומר 'כל'.
אין לי אלא חטאת זכר; חטאת נקבה מנין?[1] תלמוד לומר "וכל חטאת".
ר' אליעזר אומר אף האשם שנאמר "כחטאת כאשם" (ויקרא ז, ז).
[ב] "אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ"-- אפילו מקצת דמה. מכאן אמרו: חטאת שקבל דמה בב' כוסות,
• יצא אחד מהן לחוץ -- הפנימי כשר.
• נכנס אחד מהן לפנים -- ר' יוסי הגלילי מכשיר בחיצון וחכמים פוסלים.
אמר ר' יוסי הגלילי, ומה אם במקום שהמחשבה פוסלת -- בחוץ -- לא פסל הדם שבחוץ את הדם שבפנים; מקום שאין מחשבה פוסלת -- בפנים -- אינו דין שלא יפסול הדם שבפנים את הדם שבחוץ?! תלמוד לומר "מדמה"-- אפילו מקצת דמה.
[ג] אמר להם: קל וחומר ליוצא מעתה! ומה אם במקום שאין מחשבה פוסלת -- בפנים -- פסל הדם שבפנים את הדם שבחוץ; מקום שמחשבה פוסלת -- בחוץ -- אינו דין שיפסול הדם שבחוץ את הדם שבפנים?! תלמוד לומר "אשר יובא"-- הנכנס פוסל ואין היוצא פוסל.
[ד] "אל אהל מועד..." . אין לי אלא אהל מועד; שילה ובית עולמים מנין? תלמוד לומר "לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ".
הנכנס לכפר -- אף על פי שלא כפר -- פסול, דברי ר' אליעזר. אמר ר' אליעזר נאמר כאן 'וכפר' ונאמר להלן (ויקרא טז, יז) 'וכפר'. מה 'וכפר' האמור להלן -- שלא כפר, אף 'וכפר' האמור כאן -- שלא כפר.
ר' שמעון אומר, נאמר כאן "לכפר בקדש" ונאמר להלן (ויקרא טז, כז) "לכפר בקדש". מה "לכפר בקדש" האמור להלן -- שכבר כפר, אף "לכפר בקדש" האמור כאן -- שכבר כפר;
ואם הכניס שוגג - כשר.
[ה] "בקדש...באש תשרף"-- מלמד ששריפתה בקדש.
אין לי אלא זו בלבד; מנין לרבות פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים? תלמוד לומר 'כל בקדש באש תשרף'.
[ו]
- מכאן אמרו: בשר קדשי קדשים שנטמא -- בין באב הטומאה, בין בולד הטומאה, בין בפנים, בין בחוץ -- בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים, ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ שנטמא בולד הטומאה בפנים, דברי ר' מאיר.
- ר' יהודה אומר: בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים חוץ שנטמא באב הטומאה בחוץ, ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים.
- [ז] ר' אליעזר אומר:
- את שנטמא באב הטומאה -- בין בפנים בין בחוץ -- ישרף בחוץ.
- את שנטמא בולד הטומאה -- בין בחוץ בין בפנים -- ישרף בפנים.
- רבי עקיבא אומר:
- נטמא בחוץ -- בין באב הטומאה בין בולד הטומאה -- ישרף בחוץ.
- נטמא בפנים -- בין באב הטומאה בין בולד הטומאה -- ישרף בפנים.
ר' אליעזר אומר "לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא" (שמות כט, לד)--[2] כל שטעון שריפה בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו.
[ח] ר' יוסי הגלילי אומר כל הענין הזה אינו מדבר אלא בפרים הנשרפין ושעירים הנשרפין ליתן לא תעשה על אכילתן; ללמד שהפסולים נשרפין לפני הבירה.
אמרו לו: מנין לחטאת שנכנס דמה לפנים שהיא פסולה? אמר להם: "הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה" (ויקרא י, יח).
- ^ על פי (זבחים פב, א) צריך לומר אין לי אלא חטאת נקבה, חטאת זכר מנין?. עיין במלבי"ם
- ^ הגהנו עפ"פ המלבי"ם. ובדפוס מובא פסוק "לא תאכל באש ישרף" (ויקרא ו, כג) - ויקיעורך