מ"ג דניאל יא ו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקץ שנים יתחברו ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים ולא תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ וּבַת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב תָּבוֹא אֶל מֶלֶךְ הַצָּפוֹן לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים וְלֹא תַעְצֹר כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ וְלֹא יַעֲמֹד וּזְרֹעוֹ וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְקֵ֤ץ שָׁנִים֙ יִתְחַבָּ֔רוּ וּבַ֣ת מֶֽלֶךְ־הַנֶּ֗גֶב תָּבוֹא֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן לַעֲשׂ֖וֹת מֵישָׁרִ֑ים וְלֹֽא־תַעְצֹ֞ר כּ֣וֹחַ הַזְּר֗וֹעַ וְלֹ֤א יַעֲמֹד֙ וּזְרֹע֔וֹ וְתִנָּתֵ֨ן הִ֤יא וּמְבִיאֶ֙יהָ֙ וְהַיֹּ֣לְדָ֔הּ וּמַחֲזִקָ֖הּ בָּעִתִּֽים׃
רש"י
"ולא תעצור וגו'" - וילכדנה מלך הצפון ואת מביאיה ואת אביה היולדה ומחזיקה בכל עת צרתה
"ולא תעצור" - זרוע מביאיה כח לעמוד (ולא יעמוד אביה) לפניו לא הוא ולא זרועו הם גבורי כחו
"ותנתן" - ביד מלך הצפון היא ומביאיה והיולדה הוא אביהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מישרים" - מלשון ישר ור"ל פשרה שהוא ישר ונוח לזה ולזה
מצודת דוד
"ולקץ שנים" - ולסוף שנים הרבה יתחברו יחד באהבה ושלום ר"ל יהיו חפצים להיות בשלום
"לעשות מישרים" - לפשר בין אביה ובין מלך הצפון בדברי ריבותם
"ולא תעצור" - אבל לא תוכל לעכב כח הזרוע למנוע מביניהם המיית שאון המלחמה והנצחון
"ולא יעמוד" - אבל בפעם ההיא לא יעמוד מלך הנגב על עמדו להתחזק במלחמה כמו מאז
"וזרועו" - אנשי זרועו ועוזריו גם הם לא יעמדו במלחמה ההיא
"ותנתן" - ביד מלך הצפון
"היא" - בת מלך הנגב
"ומביאיה" - הם השרים שהביאו אותה והלכו עמה קודם המלחמה אל מלך הצפון לעשות מישרים
"והיולדה" - הוא אביה מלך הנגב
"ומחזיקה בעתים" - הם אצטגנינים המחזיקים אותה בהודעת פעולות העתים לפי מהלך הכוכבים