מ"ג דניאל ה ו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנוֹהִי וְרַעיֹנֹהִי יְבַהֲלוּנֵּהּ וְקִטְרֵי חַרְצֵהּ מִשְׁתָּרַיִן וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱדַ֤יִן מַלְכָּא֙ זִיוֺ֣הִי שְׁנ֔וֹהִי וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלוּנֵּ֑הּ וְקִטְרֵ֤י חַרְצֵהּ֙ מִשְׁתָּרַ֔יִן וְאַ֨רְכֻבָּתֵ֔הּ דָּ֥א לְדָ֖א נָֽקְשָֽׁן׃
רש"י
"ורעיונוהי" - מחשבותיו
"וקטריה חרציה משתרין" - אזור חלציו נפתח שהיו מתניו מתרוקנין מחמת היראה וחגורו נפתח
"וקטרי חרציה משתרין" - נתרין
"וארכובתה" - וברכיו
"דא לדא נקשן" - מקישות ודופקותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נקשן" - ענין הכאה כמו מקשה תיעשה המנורה (שמות כה)
מצודת דוד
"אדין" - אז זוהר פני המלך נשתנה ומחשבותיו הבהילו אותו וקשרי פרקי עצמות מתניו הותרו ונפתחו מקשירתן והוא ענין גוזמא והפלגה
"וארכבתיה" - ברכיו היו מקישות ודופקות זה לזה מגודל החרדה והרתת