מ"ג דניאל ג לא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נבוכדנצר מלכא לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין [דירין] בכל ארעא שלמכון ישגא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא לְכָל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי דארין [דָיְרִין] בְּכָל אַרְעָא שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗א לְֽכׇל־עַֽמְמַיָּ֞א אֻמַּיָּ֧א וְלִשָּׁנַיָּ֛א דִּֽי־דָיְרִ֥ין דארין בְּכׇל־אַרְעָ֖א שְׁלָמְכ֥וֹן יִשְׂגֵּֽא׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ישגא" - יתגדל ויתרבה כמו כארז בלבנון ישגה (תהלים צב)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(לא) השאלות (לא - לג) מה רצה במכתב הלז ולאיזה תכלית כתבו, ולמה אמר ששפר קדמי להחויא, על מה, ולמה. ומהו אתיא ותמהיא, ושאתוהי רברבין ותמהוהי תקיפין, וכפל מלכות ושלטנו, ואצל המלכות תפס מלת עלם, ואצל השלטונות לדור ודור:
"נבוכדנצר", נוסח אגרת ששלח נבוכדנצר לכל העמים, ופתח להודיע מי השולח, "נבוכדנצר מלכא", (שכן היה דרך המלך להודיע שמו בראש דבריו), ולמי כותב?, פירש "לכל עממיא אמיא ולשניא", (התבאר הבדלם למעלה פסוק ד'), "די דירין בכל ארעא", כי היה מושל בכל הארץ: