לדלג לתוכן

מ"ג בראשית לח י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · לח · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־אֹתֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּבְאֵישׁ קֳדָם יְיָ דַּעֲבַד וַאֲמִית אַף יָתֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְאֵשׁ קֳדָם יְיָ מַה דְעָבַד וּקְטַע אוּף יַת יוֹמוֹי:

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(י). 'גם אותו: דרשו חכמים, כי בעון כזה מת ער, על שהיה משחית זרעו שלא תתעבר ותכחיש יופיה:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וימת גם אותו. מלת גם תורה ששניהם בעבירה אחת מתו, ודרשו רז"ל בשלמא אונן כיון שאמר לו אביו והקם זרע לאחיך חשב בדעתו שאין הבנים הנולדים נקראים זרעו לפיכך שחת ארצה, אלא ער מאי טעמא עבד הכי, כדי שלא תתעבר ותכחיש יופיה. והיתה כונת יהודה כשאמר והקם זרע לאחיך, על אחיך שמת, כמו (בראשית כ) אמרי לי אחי הוא, שפירושו עלי. ומן הכתוב הזה למדו רז"ל כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה. והשחתה זו שאמר ושחת ארצה הוא עון דור המבול שכתוב בו (בראשית ו) כי השחית כל בשר. ונקרא ער רע בעיני ה', וכן באונן וירע בעיני ה', וכן באנשי סדום (בראשית יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה'.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ט – י) "וידע אונן". הפועל רע שלא לכוונת תועלת או יראת נזק, הרע עצמי לו, וזה היה בער, ועי"כ ויהי ער רע, אבל אונן שעשה זה מפני שנדמה לו שיהיה לו נזק להוליד לריק, לא תתיחס הרע אל עצמו רק אל מעשהו, ועז"א "וירע" וגו' "אשר עשה":  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

תמר מעכה באצבע. והא הוו ער ואונן? שלא כדרכה שמשו. בשלמא אונן כתיב ביה ושחת ארצה, אלא ער מנלן דעבד הכי? אמר קרא: וימת גם אותו, באותה מיתה מת. בשלמא אונן, משום דכתיב: לא לו יהיה הזרע, אלא ער מאי טעמא עבד הכי? סבר, כדי שלא תתעבר ויכחש יפיה (כתוב ברמז נ"א).

<< · מ"ג בראשית · לח · י · >>