מקברות התאוה נסעו העם חצרות וגו': לפי הפשט מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו שם בחצרות כלומר נתעכבו שם עד האסף מרים ולכך האריך בלשונו לומר ויהיו בחצרות, ומדרש אגדה בסיפרי בסוף הפרשה ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן, וכי שתי חצרות היו שנסעו מזו וחנו בזו ונסעו מזו וחנו בזו, ומסופק לרבותי ונשאלתי עליו בפריש, ופירשתיו בדרשה כי זו אנו למדין מתחלת הפרשה שכתוב מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות, ועל פסוק זה כתב בסיפרי זה היה בשעה שנצטרעה מרים וסוף דבר חוזר ומסיימו בפסוק האחרון של פרשה ואחר נסעו העם מחצירות וכי שתי חצירות היו וכו', ופסוק זה הוא נדרש מדלא כתב מקברות התאוה נסעו העם ויחנו בחצרות, כשאר כל מסעות וחניות שכתב בהן ויסעו ויחנו, אלא מקברות התאוה נסעו העם חצרות משמע כי העם נסעו כמו כן מחצירות ואחר כך ויהיו בחצירות שחזרו לאחוריהם בחצירות, שכשנסע דגל הראשון מחצירות ועדיין לא הורד המשכן ולא נסעו הלוים ומשה ואהרן ומרים שהיו עדיין במחנה לויה, קרא להם הקב"ה פתאום ונצטרעה מרים וחזור לאחוריהם ונאספה מרים מצרעתה לסוף שבעה, ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן, וכל דרשה זו מצאתי במכילתא בפרשת בשלח כולה בפסוק הראשון, ושוב מצאתיה בתשובות ר' קלונימוס איש רומי כמותי, וגם מה שכתוב במכילתא ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה על זה נאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים, ופירשתי לשואלים לפי שאין כתוב שם ויסעו מרעמסס ויחנו סוכותה לומר לך שלפי שעה באו מרעמסס לסוכות ובשעה שנסעו מרעמסס נסעו כמו כן מסוכות וזהו כנפי נשרים:
"ויהיו בחצרות" שהו שם איזה זמן, כמו ויהיו שם כעשר שנים ויהיו שם כאשר צוני ה' אמר כי באותו הזמן שהתעכבו שם קרה שדברה מרים במשה ובהיות אז אהל מועד מוקם הזמין האל יתברך אותם לצאת מאהליהם אל אהל מועד:
(לה) "מקברות ויהיו בחצרות", היל"ל ויסעו מקברות התאוה ויחנו בחצרות ורק שלא היה דעתם לחנות בחצרות ימים רבים וכבר החלו לנסוע משם וקרה ענין מרים ועי"כ נשארו בחצרות וז"ש בספרי וכי שתי חצרות היו שנסעו מזה וחנו בזה אלא כיון שנסעו ישראל לא הספיקו להלוך עד ששמעו שנצטרעה מרים וחזרו לאחוריהם כ"ה בספרי (סוף פסקא קז) ומקומו סוף פסקא (צח) כמו שהגיה הגר"א וכ"ה בפי' רשב"ם:
