מ"ג איוב יא כ
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעֵינֵ֥י רְשָׁעִ֗ים תִּ֫כְלֶ֥ינָה
וּ֭מָנוֹס אָבַ֣ד מִנְהֶ֑ם
וְ֝תִקְוָתָ֗ם מַֽפַּֽח־נָֽפֶשׁ׃
רש"י
"תכלנה" - בפנותם ברעתך לראות ולא ישיגו (תאוותם) וכל כליון עינים שבלשון קודש זהו המצפה לראות ואינו משיג וכמו ועיניך רואות וכלות אליהם וגו' (דברים כח)
"ומנוס" - הוא מבטח
"ותקותם" - מה שהם מקוים לראות בך למפח נפש יהיה להםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תכלינה" - המתאוה לדבר ואינה באה קרוי בלשון מקרא כליון עינים
"ומנוס" - מלשון ניסה ובריחה
"מנהם" - מהם
"מפח נפש" - דאבון נפש על שם שקרובה הנפש לפרוח ולצאת מן הגוף וכן ונפש בעליה הפחתי (לקמן לא)
מצודת דוד
"ועיני רשעים" - אבל הרשעים עם גודל הצלחתם סוף תכלינה עיניהם כי לא ישיגו תוחלתם וכאשר יבואו ימי הפקודה יאבד מהם המנוס כי לא ימצאו מי לנוס אליו לעזרה
"ותקותם" - ר"ל מוכנים הם לדאבון נפש וכאלו יקוו לה כי בוודאי כן יהיה (העולה מהמענה ההיא שדעת צופר כדעת אליפז ובלדד שהכל בא בהשגחה אולם גמול המעשה תחלק לפי שעור מדרגת הכנת האנשים ומי שהכנתו מרובה וקצר בחכמה יחשב לרשע ומי שהכנתו מועטת אף המעט לרב יחשב עד כי ימצא מרבית אנשים ישוו בדבר המעל בעיני העם ויתחלפו בגמול עונשם וישפוט על ייסורי איוב על כי קצר בחכמה לפי שיעור הכנתו)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות