מ"ג איוב יא יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב יא · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרָבַצְתָּ וְאֵין מַחֲרִיד וְחִלּוּ פָנֶיךָ רַבִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽ֭רָבַצְתָּ וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד
  וְחִלּ֖וּ פָנֶ֣יךָ רַבִּֽים׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ורבצת", שם לבטח ואין מחריד, לא כעוה"ז שרבו המחרידים מהתאוות ומלחמות היצר ופגעי העולם המחרידים את הנפש, "וחלו פניך רבים", כמו שמתפללים על קברי הצדיקים:


ביאור המילות

"ורבצת". פעל רבץ מציין רביצת הבע"ח אחרי המרעה, ובא על ב"א בדרך השאלה על עת המנוחה, ומציין פה רביצת הקבר אשר שם ינוחו יגיעי כח אחרי הרעיה שבעוה"ז.

"וחלו פניך", כמו פניך יחלו עשירי עם, רבים יחלו פני נדיב. וגם יל"פ על התפלה, ויחל משה את פני ה' אלהיו, וגדרו הבקשה הרבה לפנים הבלתי נראים תמיד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורבצת" - וכאשר תרבץ לנוח אין מי יחרידך

"רבים" - גדולי העם יחלו פניך למלאות משאלותם בהיות לאל ידך

מצודת ציון

"ורבצת" - ענין השכיבה לנוח

"וחלו" - ישאלו ויבקשו

"רבים" - גדולים כמו ורבי המלך (ירמיהו מא)

<< · מ"ג איוב · יא · יט · >>