ירושלמי שבת דף לג א
<< · ירושלמי שבת · דף לג א · >>
שהיה מתריס כנגדן. א"ר חנניה פעם אחת יצאת והשחירו שיניו מן הצומות. א"ר אידי דחוטריה אשתו הייתה. ומנין שאשתו קרוי עגלה. (שופטים יד) לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי. תמן אמרין שכינתו היתה. ויש אדם נענש על שכינתו. אמר רבי קיריס דידמא ללמדך שכל מי שהוא ספיקא בידו למחות ואינו ממחה קלקלתו תלויה בו:
משנה במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן לא ברצועה שבראשה ולא תטבול בהן עד שתרפס לא בטוטפת ולא בסנבוטין בזמן שאינן תפורין ולא בכבול לרה"ר ולא בעיר של זהב ולא בקטלא ולא בנזמים ולא בטבעת שאין עליה חותם ולא במחט שאינה נקובה ואם יצאה אינה חייבת חטאת:
גמרא רב נחמן בר יעקב אמר ע"י שהיא מתרתן שהן חצין בנדתה. והיא שכוחה ומהלכת בהן ארבע אמות. א"ר מנא בקדמייתא הוינן אמרין על ידי שהיא מתרת את התפור. ולא הוינן אמרין כלום. תני ר' הושעיה חותל של תמרים קולע ומתיר ובלבד שלא יקשור. תמן תנינן אילו חוצצין באדם חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות. שמואל אמר לית כאן של שיער. על דעתיה דרבי יהודה אלא של צמר הא של שיער דברי הכל אין חוצצין. רבי בא בשם רב יהודה רבי זעירא בשם רבנין
עין משפט
23 ה_כג מיי' פ ו' מהל' דעות הלכה ז':
1 ו_א מיי' פ י"ט מהל' שבת הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ב', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ג', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ד', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ז', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ח', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף ט', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף י':
2 ו_ב מיי' פ י' מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף ח':
3 ו_ג מיי' פ"ב מהל' מקוואות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ח סעיף ב', סמ"ג לאוין קיא:
4 ו_ד מיי' פ"ב מהל' מקוואות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ח סעיף ד', סמ"ג לאוין קיא: