ירושלמי יבמות ח ב
<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ח · הלכה ב | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ב משנה
[עריכה]ואי זהו פצוע דכא כל שנפצעו הבצים שלו אפילו אחת מהן וכרות שפכה כל שנכרת הגיד ונשתייר בעטרה אפילו כחוט השערה כשר פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ובמשוחררת ואינן אסורין אלא מלבוא בקהל שנאמר (דברים כג) לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה'
הלכה ב גמרא
[עריכה]פצוע הייתי אומר עינו תלמוד לומר שפכה פצוע שבצד שפכה אם פצוע שבצד שפכה עינו שבצד חוטמו תלמוד לומר דכא שבא בין עקיביו אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי אין לך נמוך באדם בשעה שהוא יושב אלא ביציו בלבד אמר רבי יוסי בי רבי בון ויאות תדע לך שהוא כן שבכולן כתיב דורות חוץ מזה שאינו מוליד ולא סוף דבר נפצעה אלא אפילו נימוקה אפילו יבשה אפילו חסרה תני רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר שמעתי בכרם ביבנה כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו מוליד והוא סריס חמה א"ר יוסי שמעתי הלכה כר"י בר"י בן ברוקה ולית אנא ידע מן מה שמעית א"ר אימי לא הוה ר"י שמע לה מן בר נש זעיר שמואל אמר אם יבוא לפני בעל ביצה אחת אני מכשירו רבי חונה אמר דו סבר כר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן אמר רבי יודן בר חנין ובלבד של ימין אתא עובדא קומי רבי אימי אמר לה אין ברתי דאת שרייה ליה אלא הוי ידעת דלא מוליד והוה ר' זעירא מקלס לה דו משים מילתא על בררא פצוע אית תניי תני בידי אדם פסול בידי שמים כשר אית תניי תני בין בידי אדם בין בידי שמים פסול מאן דאמר בידי אדם פסול בידי שמים כשר יליף לה מממזר (דברים כג) לא יבא ממזר לא יבוא פצוע דכא מה ממזר בידי אדם אף פצוע דכא בידי אדם מאן דאמר בין בידי אדם בין בידי שמים פסול מנן ליה אמר רבי מנא מהכא לא יבוא פצוע דכא לעולם אמר רבי יוסי בי רבי בון עוד הוא יליף לה מממזר לא יבא ממזר לא יבא פצוע דכא מה ממזר בידי שמים אף פצוע דכא בידי שמים וממזר בידי שמים יצירתו בידי שמים הוון בעיי מימר מאן דאמר בידי אדם פסול בידי שמים כשר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה מאן דאמר בין בידי אדם בין בידי שמים פסול כרבנן אמר רבי אחא בר פפי קומי ר' זעירא כולה דרבנן הרי שעלת חטטין מי מחכך בה או מסיית והרי הוא בידי אדם כמי שהוא בידי שמים וכרות שפכה כל שנכרת הגיד ונשתייר בעטרה אפילו כחוט כשר רבי יוסי בשם רבי חנינה בעטרה העליונה רבי חייה בשם רבי חנינה בעטרה התחתונה ריב"ל אמר בעטרה התחתונה תמן אמרי העשוי כמרזב כשר רבי הילא בשם רבי יוחנן כקולמוס הרי זה כשר כקולמוס הפוך ה"ז פסול ניקב בו נקב מבפנים פסול מבחוץ כשר רבי בא בשם רב יהודה מבפנים מן העטרה ולפנים מבחוץ מן העטרה ולחוץ ניקב הרי זה פסול נסתם הרי זה כשר ניקב הרי זה פסול מפני שהוא שופך נסתם הרי זה כשר מפני שהוא מוליד וזהו פסול החוזר להכשירו תני אין בין פצוע דכא לבין כרות שפכה אלא הלכות רופאין שפצוע דכא חוזר שבכרות שפכה אינו חוזר כיצד הוא עושה רבי יעקב בר אחא בשם רב יהודה מביא נימולין ומנשכין וקוצץ רבי חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא פצוע דכא ישראל אבל בצוע דכא כהן לא בדא תמן תנינן כל האסורין לבוא בקהל מותרין לבוא זה בזה רבי יודה אוסר רבי ירמיה אמר כללא פצוע דכא ישראל מותר לו לישא ממזרת אמר רבי יוסי בלבד פסול משפחה הא פסול גוף לא בדא חייליה דרבי יוסי מן הדא דאמר רבי חלקיה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא פצוע דכא ישראל אבל פצוע דכא כהן לא כמה דאת אמר תמן אם כהן ברור הוא פסול לו לישא גיורת אף הכא ישראל ברור אסור לישא ממזרת על דעתיה דרבי יודה ממזר לא ישא ממזרת נישמעינה מן הדא דמר רבי אימי תני רבי יעקב גבליא קומי רבי יוחנן רבי יצחק בר טבליי בשם רבי שמעון בן לקיש דברי רבי יהודה ממזר לא ישא ממזרת כדי שיתכלו ממזרין מן העולם ודכוותה עמוני לא ישא עמונית אמר רבי יוסי בי ר' בון על דרבנין נצרכה דאין יסבור רבי יודה גרין פסולין קהל ה' אינון לישא עמונית אינו יכול שהוא קהל ה' אצלה לישא מצרית אינו יכול שהוא קהל ה' אצלה אמר רבי מתניה משחררין לו שפחה ודכוותה מצרי לא ישא מצרית נישמעינה מן הדא תני רבי אבהו קומי רבי יוחנן אמר ר' יודה בנימן גר מצרי היה מתלמידיו של רבי עקיבה אמר אני גר מצרי נשוי לגיורת מצרית בני בן גר מצרי ואני משיאו לגיורת מצרית נמצא בן בני כשר לבוא בקהל אמר לו רבי עקיבה לא בני אלא אף אתה השיאו לבת גיורת מצרית כדי שיהו שלשה דורות מיכן ושלשה דורות מיכן רב יהודה בשם רב הלכה כרבי לעזר דברי חכמים רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק כתיב לא יבא ממזר בקהל ה' בקהל ברור אינו בא בא הוא בקהל ספק תמן תנינן ספק בן תשעה לראשון בן שבעה לאחרון יוציא והוולד כשר וחייבין אשם תלוי תני הראשון כשר להיות כהן גדול והשני ממזר בספק רבי אליעזר בן יעקב אומר אין ממזר בספק מודה ר' אליעזר בן יעקב בספק כותים ובספק חללים כההיא דתנינן תמן עשרה יוחסין עלו מבבל על דעתיה דרבי ליעזר בן יעקב שמונה על דעתיה דרבן גמליאל ורבי ליעזר תשעה על דעתין דרבנן עשרה אמר רבי חיננה מתניתא דלא כרבי יודה דרבי יודה אמר ארבעה קהילות אינון קהל קהל כהנים קהל לווים קהל ישראלים קהל גרים מתיבין דרבי יודה והכתיב (דברים כג) לא יבא פצוע דכא בקהל ה' פסול גוף אינון והכתיב (שם) בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה' בעשה אינון דרבנין אמרין שלשה קהילות אינון קהל כהנים קהל לווים קהל ישראלים לא יבא לא יבא לא יבא דלמה רבי יהושעיה רובה ורבי יודה נשייא הוון יתיבין רהט ר' יוחנן ולחש ליה באודנא דרבי הושעיה רובה פצוע דכא כהן מהו שישא בת גרים אמר ליה מה אמר לך אמר ליה מילה דנגר בה נגרין לא מפריק ליה לא אמר לי גיורת שהיא כזונה אצלו ולא בת ישראל שהיא כחללה לא אמר לי אלא בת גרים ובת גרים לא כישראל היא פתר לה כרבי יודה דר' יודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר כהן שבא על גרושה והוליד בת ובת בת מהו רבי חיננא ורבי מנא חד אמר כשירה וחד אמר פסולה מתיב מאן דאמר כשירה למאן דאמר פסולה בת חלל זכר אינה חללה מכהונה אינה מישראל מה את פוסלת ר' יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי מעשה במשפחה אחת ברודוס שהיו קורין עליה ערער ושלח רבי את רבי רומנות לבודקה ובדק ומצא שנתגיירה זקינתה פחות מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה לכהונה רב הושעיה אמר כרבי שמעון הכשירה אמר רבי זעירה דברי הכל הוא הכא דאמר ר' זעירא בשם רב אדא בר אחווא רבי יודן מטי בה בשם רב רבי אבהו בשם רבי יוחנן ולד בוגרת כשר שהיא בלא תעשה שהוא בא מכח עשה (ויקרא כא) והוא אשה בבתוליה יקח ולא בוגרת כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא ודכוותה (ויקרא כא) כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולא בוגרת גיורת כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא התיב רבי הושעיה הרי שני למצרי שהוא בלא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא חזר רב הושעיא ואמר לא דומה עשה שבישראל לעשה שבכהנים עשה שבישראל אסור בכל עשה שבכהנים אסור בכהנים ומותר בלוים ובישראל